בחמש דקות ההליכה האומללות שבין CNV והשווארמה הצמחונית. שזה גג מאה מטר מכל צד של דיזנגוף סנטר על רחוב קינג ג'ורג'.
עבדתי חמישה חודשים לפני הצבא (זה כל הזמן שהיה לי) כדי לסיים לשלם על הרישיון שלי ולהיות מסוגלת להחזיק את עצמי מבחינת צ'ופרים קטנים כאלה לעצמי כדי לא להיות נטל על ההורים שלי כ"כ.
חודשיים שלמים של משכורת בשכר מינימום עם בונוסי מכירות שהם בדיחה עלובה כי אנחנו הסניף הכי לא רווחי בארץ בטחינה של ארבע משמרות בשבוע, כשזה הכי הרבה שהיא יכלה לתת לי. זה כמה הוצאתי כדי לקנות את זה.
ואז בא איזה לוזר
שמחפש כסף קל ונוח
ופשוט שולף לי את זה מהכיס או מהתיק תוך כדי הליכה או מאיפה שלא שמתי את זה
ולוקח ומכבה ומתרחק וכבר משיג את הספק הלוזר שלו
ותמורת גג 500 שקל מוכר תוך חצי שעה את הגלקסי S3 שעבדתי נצח כדי לקנות.
אז אני מעבירה את שישי בצהריים בללכת את כל דיזנגוף סנטר עד למשטרה כדי לפתוח תלונה חסרת תועלת כי הוא בטח כבר נעלם, ואז להבין איך לעזאזל אני חוזרת ממקום לא מוכר לי בת"א הביתה בלי אפליקציה נוחה ובלי מפות ועם רב-קו שכמעט ואין בו כלום כי זין אני אבוא ליום קומיקס בחינם על מדים
ובנס רואה ונזכרת בקו 5 לתל אביב מרכז שעובר שם. ומחכה עשרים דקות ונצלית בשמש כשבינתיים עובר כל קו של התחנה חוץ מ5.
ואז מפספסת בחמש דקות *כמובן שגיליתי בדיעבד* את הרכבת של 2:17 אז צריך פשוט לשבת בתחנת רכבת עד 3:17 כי זין על תחבורה ציבורית יעילה. ולא אכלתי מאז 7 בערב שלפני כי מיהרתי להגיע לפני שיהיה תור ואז איך שבאנו להתיישב לאכול ראיתי שאין פלאפון, אבל תודה לאל שהיה לי את השכל הישר לדחוף איזה תפוח אומלל לתיק.
הגעתי ב5 הביתה. כשהייתי ערה מ7 (ממש לא שעה לקום בה בסופ"ש. 'שנטי' לכאורה לקום בו באמצע שבוע), ועד עכשיו עזרתי לאבא ואמא עם הכנות לטיול והפיקניק מחר.
אין לי באמת אמון יותר באנשים סתם ככה ברחוב. ועם כמה שאני יורדת על עצמי שאני בנאדם רע וחסר לב וקר לסביבה שלו, זה לא באמת נכון. אני עוזרת לאנשים עם תחבורה ציבורית המון ומפנה מקום באוטובוס למרות שאני צריכה לסוע בו שעתיים לכל כיוון כל יום ובכללי יש לי נימוס בסיסי (לפחות) וטאקט בציבור וכל הדברים האלה.
ובתכלס עם כמה שהאינסטינקט שלי זה לבכות 'למה יצאתי מהבית מלכתחילה' או 'אחרי רעננה הייתי צריכה פשוט לחזור הביתה במקום לסוע לת"א', עכשיו כבר התחילה יותר להציק לי השאלה 'האם זה היה קורה אם הייתי על מדים באותו רגע?'
חד משמעית היו לי הרבה פחות עקבות לסוע לת"א אחרי רעננה אם הייתי על מדים, כי לא הייתי צריכה לבזבז על זה כסף שהייתי די בהלם שההורים שלי נתנו לי בכלל. קיים לאנשים סוג של מוסר כזה בכלל? ואם זה היה -אזהרת גזענות סטריאוטיפית לא מבוססת- מסתנן כלשהו\עובד זר? ואני אהיה כנה ואנוכית אבל גם אם מי שגנב אותו לא עשה את זה בשביל כסף קל אלא בשביל כל סכום שהוא שיסייע לו להאכיל את עצמו ו\או המשפחה שלו לשבוע הקרוב, אני עדיין לא חושבת שזה 'בסדר' או 'פחות נורא' כי בעקיפין עזרתי למישהו, לכאורה. כי שליש משכורת של כל אחד מההורים שלי הולכת לגוף שבאחריותו למנוע מצב שבו זה מה שאנשים צריכים לעשות כדי לא למות ברעב.
קיצר אני זועמת ומתוסכלת וכולם יכולים למות מבחינתי כרגע.
*ואל תטיפו לי על בזבוז כספי משלם מיסים וכספי צה"ל. אם לצה"ל כואב על בזבוז של כסף שיצמצם בנהגים לדרגים בכירים ובשתייה וכיבוד לדיונים ובהוצאות על אירועים מיוחדים כמו 'הפנינג פורים בבסיס' ויוציא אותו על מצרכים לחדר אוכל בשביל אוכל מזין וטעים יותר ועם פחות שמן, או על תיקון תשתיות ככה שהבסיס שלי לא יריח כמו ביוב נונ-סטופ ושביוב לא יזרום לאורך קילומטר בדרך הראשית בבסיס במשך שלושה שבועות רצוף בלי שמישהו יעשה משהו בנידון. זכותי כמי שמבזבזת את הזמן שלי על לסדר מחדש את החוצצים בקלסר של הסגן אלוף ולאחד מצגות ולהתחנן שיבואו להחליף אותי כדי שאני אוכל ללכת לשירותים פעם ב, או לצאת להפסקת צהריים, לקחת פעם-פעמיים בחודש גג 60 שקל מצה"ל על נסיעות שלא קשורות אליו.*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: