Babe

נמאס לי כבר להגיד את זה ..

נמאס לי כבר להרגיש כאילו רק לי זה כואב וצורב ושורף בכל מקום בגוף ..

הלוואי ויכולתי להתנתק מהכל וגם ממך כי למרות שחשבתי שכל המרחק הזה יעשה לי רק טוב זה עושה רק ההפך.

אני מוצאת את עצמי יושבת ובוהה במשהו ורק חושבת על הדברים שהיו לי איתך והדמעות כבר בעיניים ואז אני לוקחת נשימה עמוקה וחושבת שאולי בכל זאת יכול להיות לי טוב ככה עם מישהו אחר ואולי אפילו יותר טוב ( למרות שכרגע קצת קשה לי להאמין ).

ולא אכפת לי מה כולם אומרים , משהו לא נותן לי לשחרר.

זה מכאיב וזה מדכא ולא חשבתי שאני יגיע למצב הזה ..תלותית? אני?

אובססיבית זה לא משהו חדש , אבל עד כדי כך?

לא רוצה לטבוע בכל הרגשות האלה ,

וזה לעבוד כל היום כדי להעסיק את הראש , את עצמי .. כדי לא לשקוע בזה.

ואז מגיעים הביתה ו.. מה הלאה?

להיכנס למיטה ולבכות עד שאת נרדמת , או להישאר ערה עד השעות הקטנות של הלילה עם תקווה קטנה שאולי תתחבר ותשלח הודעה כי אולי גם לך אכפת בסופו של דבר , כי אולי גם אתה מתגעגע ומתחרט על כל הדברים שקרו במשך החודשיים האחרונים ..

וזאת ההרגשה הזאת שאף אחד לא מבין אותך ואת הבן אדם היחיד שעובר את התקופה הזאת אי פעם ..

וזה לאבד את האמונה באחרים שאומרים לך שהם יהיו לצידך לאורך כל הדרך כי בכל זאת גם אתה אמרת את זה ותראה מה קרה ..

וזה לחשוב כל היום מה היה קורה אם ..ולהתחרט על כל כך הרבה דברים שעשית ואמרת ..

וזה הנשימות הכבדות האלה שמתלוות לעיניים הדומעות האלה ..

וזה החיוך המזוייף הזה שאומר " אני בסדר " למרות שהוא לגמרי אומר את ההפך ..

וזה להתגעגע בכל חלק וחלק בגוף והגעגוע הזה חודר למקומות עמוקים שגורמים לך לכאוב עוד יותר ממה שאת עכשיו ..

וזה להיות עצבנית כל היום כי אין לך איך להוציא את זה ועל מה להוציא את זה ואיפה להוציא את זה וזה פשוט לכעוס ולהתעצבן על שטויות ואז לבכות על שטויות ..

וזה הופך אותך לבן אדם כזה מריר ומעוצבן ומעצבן שתמיד פחדת להפוך ..

וזה להרגיש כל כך מושפלת על מה שכתבת ועל מה שאמרת ועל מה שעשית ועל כל מה שניסית בכדי לתקן את זה ובסוף קיבלת את הבום הזה שכל כך פחדת ממנו וכל כך ניסית להימנע ממנו שניפץ את הכל ..

וזאת המחשבה הזאת שעוד כמה זמן את תשכחי מכל מה שקרה ותחזרי להיות הילדה הזאת שמחייכת באמת וצוחקת באמת ..

וספירת הימים עד שתגיע ותביא לי חיבוק שיוריד את האבן הענקית הזאת שיושבת לי על הלב ולא עוזבת אותו ..

ופשוט לא להיות אני במשך תקופה כל כך ארוכה שנמשכת יותר מידי זמן שמרגישה כאילו היא לא נגמרת וגם לא הולכת להיגמר ..

וזה לחפש את החום הזה ואת האהבה הזאת שהייתה במקום אחר ופשוט לא לראות את זה ..

וזה מסתכם בכל כך הרבה דברים שקרו בגלל דבר אחד קטן וכרגע חסר חשיבות בעיני ..

 אני רוצה לשכוח את הכל ולחזור חודש וחצי חודשיים אחורה ..

אני רוצה אותך איתי.

" מחפשת לעצמי הגנה , 

אתה בין הסדינים
חושב עלי שאהיה בסדר ..

כמו משוגעת שורטת קירות
מתפנקת, משתוקקת, יפה בשבילך
משוגעת אני, חוצה את הגבולות
נוטפת געגוע, נסגרת בשתיקות .."