אני מעדיפה להתחמק משאלות נוקבות שכאלה

אתם יודעים, מסתתר המון מתחת לדמות של בנאדם. בעידן של היום יש לנו גם מספיק מזל כדי לקרוא ולהבין באמת מה מתחת לחזות.

כל שבוע הייתי רואה אותה.. שקטה וחייכנית, גרופית של אומנים ישראלים. אחרי שנתקלתי בבלוג שלה גיליתי את העולם האמיתי שלה. מה שהיא חושבת כשהיא שקטה ומה פשר החיוך ההוא שראיתי מקצה הרחוב.

היא לא בנאדם שחשף את המחשבות שלו בכלל פנים מול פנים אבל הזמינות של הבלוג שלה רק מוכיחה לי שיום אחד גם אתם, אנשים שהכירו אותי בסביבה אחרת, תקראו פה. אז היי (:

עם פוסט ה"שונאת" שלה שמוקדש לאבא שלה הזדהתי מצד אחד. הרבה מההחלטות והפעולות שלה נבעו ישירות מהרצון של מקור השנאה. האישיות שלה הותאמה בכל אספקט והיא אף פעם לא השתחררה לגמרי. גם לי תמיד היתה תחושה של מעצורים לידה.

מצד שני אני רואה הבדל משמעותי בצורת ההתמודדות.

אני לא רואה את עצמי כאישיות חזקה, אבל גיליתי שהאישיות שלי חזקה מספיק כדי לעשות את ההחלטות שלי בלי קשר להורים, ביחוד לאבא. אני חושבת שאם היה לי פחות כח להתמודד עם המבטים או ההערות שאחרי הייתי מגיעה למקומות אחרים לגמרי.. בטח נכשלת בפיזיקה ועם חיי חברה מאוד-מאוד מוגבלים, בקטן.. ובגדול- לאומללות.

אז בהקשר לפוסט הקודם על העצמאות, פתחתי את זווית הראיה שלי וראיתי שאולי אני יותר עצמאית משחשבתי.

כמו ששירה אמרה, בנתיים אין לאן למהר.