| 11/2005
סוף המחאה.
Es ist nicht deine Schuld, dass die Welt ist, wie sie ist
Es wäre nur deine Schuld, wenn sie so bleibt.
"זו אינה אשמתך שהעולם הוא כפי שהוא; היתה זו אשמתך, רק לו כך נשאר", שרה הלהקה הגרמנית "die Ärzte" בשירה "אשמתך". (מתוך האלבום הכפול "רעש".) "צא שוב לרחוב, וחזור להפגין" - הם ממשיכים - "כי מי שאינו מנסה להלחם עשוי רק להפסיד".
האם כל מעריצי הלהקה - ויש לא מעטים מהם - מהרו לעלות על בריקדות בעקבות הפזמון שלעיל? יש להניח שלא, ולא רק מפני שאינם יודעים מהי "בריקדה". גם הפסיביות הטבעית של בני האדם איננה האחראית היחידה. דומה, שניתן להפנות אצבע מאשימה אל ההכרה כי גם מי שכן מנסה להלחם עשוי רק להפסיד. אמת, זו גישה תבוסתנית משהו, אבל היא לא לגמרי בלתי־מפוכחת; לכו אתם להלחם, אני אשתה תה. ואם תרצו, למה לי לקחת ללב.
יותר מכל שירי המחאה של שלום חנוך - ואני מאד אוהב את "אין מחלוקת", את "לא עוצר באדום", את "אל תקרא לי עם" - אני מחבב, שלא לומר מזדהה, עם "גם אתה צודק" מתוך "אור ישראלי".
מצד אחד אני אולי חמוד,
מצד שני אני אולי חשוד.
אני מקשיב לך, לא מתערב,
אמרת פה דברים נוגעים ללב -
אז מה זה כבר חשוב מה אני חושב?
מצד אחד אולי נפלה טעות,
מצד שני קיימת ודאות.
אני אומר לך את זה שנים,
בסוף אוכלים אחד את השני.
השאלה היא, מה זה ענייני?
אתה יודע מה? אגיד לך מה:
אתה צודק.
אמרתי, די אני שותק,
אין עם מי להתעסק,
לא הבנתי למה אתה צועק.
כולם צודקים, וגם אתה צודק.
כן, גם אתה צודק.
המשחק נגמר, המכשיר דלוק,
מנתק מבט, מעלה פיהוק.
יש לכל מטבע לא מעט צדדים.
כל אחד יודע, זה בסדר מצדי.
"צדיק באמונתו יחיה,
רק שלא ימות מזה."
אתה יודע מה? אגיד לך מה:
אתה צודק.
אמרתי, די אני שותק,
אין עם מי להתעסק,
לא הבנתי למה אתה צועק.
כולם צודקים, וגם אתה צודק.
כן, גם אתה צודק.
תגיד, מה אתה אומר
אולי בסוף זה יסתדר.
עכשיו הכל על הפנים,
תגיד, מה זה ענייני.
באים אלי, חושבים שזה אני.
מצד אחד אולי נפלה טעות,
היית רוב, עכשיו אתה מיעוט.
הכל פוליטיקה ורבנות,
פשוט צריך לסגור את החנות.
כי זה לא יוצא, גם אם אני רוצה.
אתה יודע מה? אגיד לך מה:
אתה צודק.
אמרתי, די אני שותק,
אין עם מי להתעסק,
לא הבנתי למה אתה צועק.
כולם צודקים, וגם אתה צודק.
כן, גם אתה צודק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
