עדיין מחפשת התהילה לא מגיעה למי שלא נופל, אלא למי שנפל והצליח להרים את עצמו משם.. |
כינוי:
זו שכותבת בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
אחרי שנים רבות... אני פה. בשיטוט חסר משמעות במחשב התגלה הגיבוי של הבלוג, ופתאום נזכרתי... פעם היה לי בלוג... כשהייתי קטנה יותר הייתי כותבת וכותבת וכותבת ושאלתי את עצמי - לאן נעלמה הבחורה הזו? עברו שנתיים מאז הפעם האחרונה שכתבתי וחמש שנים מאז שפתחתי את הבלוג, והכל השתנה. כמעט שום דבר כבר לא תקף.
הכל השתנה.. הפוסטים נראים ישנים והזויים לחלוטין, מנותקים ממני. הרשימות לא מעודכנות - אני כבר לא בת 17 ולא בכיתה יב', ורונן הוא כבר לא הידיד הטוב ואביגיל היא כבר לא החברה הטובה ואיתי הוא כבר לא זה שגרם לי להעריך את עצמי יותר. הכל התהפך ב180 מעלות.
השתניתי, אני חיילת בצה"ל, השארתי מאחורי הרבה מהצלקות והדברים הרעים וחלק גם נפתחו מחדש. שוקלת לחזור לכתוב אבל אולי יודעת שזה לא יהיה כמו פעם, כמו בימים הטובים שהייתי מקבלת יותר מ40 תגובות לפוסט.
אולי ניתן לזה נסיון?
| |
|