^ אני . הכי אמיתית שאפשר ^

אז אני בבית, איזה כיף לי בבית..

לא הרבה פעמים חשבתי שאני יגיד את זה אבל אני מתגעגעת לחברים שלי בבסיס .. לישיבות, לשטויות .

בא לי לנצל כל רגע שלי איתם לפני שהם משתחררים לי .

בא לי לנצל את הזמן עם הבנאדם שעושה אותי מאושרת 

זה שבזכותו יש לי חיוך ואני צוחקת

זה שיש לי איתו את הדבר הכי קרוב למערכת יחסים 

זה כל כך קשה לפעמים , להיות ככה .. להיות קרובה להכל אבל לא

להיות איתו , לישון אצלו, לריב איתו , לצחוק איתו , לבכות לו , להתעצבן אבל לדעת שבסופו של דבר 

אנחנו לא ביחד באמת . רק בערך , רק כמעט .

כולם אומרים לי שאנחנו ביחד, רק חסר את ההגדרה הזאת שתעשה את הכל קצת יותר ברור

אני מחפשת אותה בכל מקום שאני נמצאת בה .. מחפשת לגרום לו לקנא , לגרום לו לאהוב אותי יותר ממה שהוא אומר שהוא מרגיש

מחפשת להיות האחת שהוא רוצה להיות איתה מבלי לפחד שאיזו מישהי שנראית קצת יותר טוב ממני תבוא ותגנוב אותו לאיזה לילה

זה לא משנה כמה הוא אומר לי שאני שונה ומיוחדת

זה לא משנה כמה הוא מבדיל אותי מכולן ומנסה כל הזמן להראות לי שמה שפעם היה לו מהצד כבר נגמר

אני עדיין צריכה את זה בכל ליבי

לדעת שאין לי ממה לפחד

שאין בנות שמאיימות על קיומי

שהוא רק שלי ואני רק שלו

נמאס לי מהסכמים, נמאס לי מזה שאנחנו לא יוצאים לשום מקום ביחד

אני מחפשת את הביחד הזה, את הכיף של המערכת יחסים 

הוא אומר שהוא רוצה, אני לפעמים מאמינה לו שהוא אומר את זה .. אבל עם זאת הוא אומר שקשה לו .. ואני מבינה . או לפחות מנסה להבין .

לגברים קשה יותר להיכנס לזוגיות רצינית אחרי מערכת יחסים ארוכה מאשר בנות .

ואני מחפשת את המקום הבטוח איתו . אני רוצה איתו ולא עם אף אחד אחר ..

אחרת , מזמן הייתי עוזבת אם לא הייתי כל כך רוצה שזה יהיה איתו ולא עם אף אחד אחר .

אני רוצה שנצא, אני רוצה שנהיה זוג .

הוא תמיד אומר שזה לא משנה ההגדרה בשביל שיהיה בנינו משהו טוב ורציני .

ויש בנינו משהו טוב , עם כל הפאשלות שהוא עשה איתי , עם כל הפעמים שהוא פגע בי ושבר לי את הלב מהשטויות שלו ..

בסופו של דבר הוא עושה אותי מאושרת . ואני לא רוצה שום דבר בעולם הזה חוץ ממנו .. ולמרות שכבר יש לי אותו, אני יודעת שהוא חצי שלי .

אני רוצה שכולם ידעו, אני רוצה לא לפחד כשהוא יוצא עם חברים שלו בסופ"ש או כשהוא שותה 

אני לא רוצה לפחד שכשאני בבסיס , יש מישהי אחרת אצלו במיטה .

פעם סמכתי עליו, יותר ממה שעכשיו .. כי הוא כמובן הרס את זה .

נמאס לי כל כמה זמן לעשות את השיחה של מה עכשיו, לאן הולכים ומאיפה באים .

נמאס לי לחכות ..

אבל מה אפשר כבר לעשות כשהבנאדם שאת איתו, שכולם בבסיס שלי יודעים שיש בנינו משהו, אפילו הקצינים

חברים שלי , חברים שלו

שאמא שלי יודעת שאני אצלו בסופ"שים 

הוא לא סגור על מה שהוא רוצה

"הרגשות לא מספיקים בשביל להיכנס למערכת יחסים רצינית עכשיו"

ש"הוא רוצה אבל הוא לא יכול, שזה פאק שלו ולא הבעיה בי"

מה עושים במצב כזה ? איך ממשיכים הלאה כשיש רגשות לבנאדם והראש אומר לוותר כי די ונמאס

אבל הלב שלי שוב מושך אותי אליו שוב ושוב

כל פעם אני אומרת שמספיק, שאני צריכה לעבור הלאה ושאם הוא רוצה אז זה רק כדי שנחזור למשהו רציני

אבל אחרי יום , יומיים , שבוע גג אני שוב חוזרת אליו כי שם המקום שעושה אותי מאושרת ושם אני רוצה להיות

אני כבר משתגעת, והיו לי ימים שהבנתי שזה לא משנה כמה אני אוהבת אותו וכמה כיף לי ומאושר לי איתו .. אני יותר אוכלת סרטים וסובלת מאשר נהנת מרגעי אושר .

אז מה עושים עם זה ? מה עושים ??

אני מרגישה כמו ילדה בת 12 שלא הייתה לה מערכת יחסים

מרגישה שהכל חדש איתו

אני לא יודעת מה לעשות, אף פעם לא הייתי במצב הזה ששני אנשים מרגישים אחד לשני משהו

שניהם יודעים

הם ביחד 15 שעות ביממה (בערך..) ומבלים ביחד בסופ"שים אבל כשמגיעים לשאלת המליון - שוב הוא מקבל רגליים קרות

שוב קשה לו

שוב הוא לא יודע מה הוא רוצה ..

אלוהים יכול בבקשה לעשות לי טובה, שאני יתעורר מחר בבוקר והבנאדם המקסים והמדהים הזה ידע מה הוא רוצה ממני אחת ולתמיד ?

כי כבר השתגעתי . איבדתי שפיות .