הספינה אני הקפטן של הספינה הזאת, ברור?! רק שמישהו יסביר לי איך מפעילים אותה... |
| 10/2007
היום הבנתי משהו אחד חשוב לגבי החיים. טוב, אולי שניים... הבנתי היום משהו. תהיה סקרן ותקשיב. למה אני אומרת את זה? קודם כל, תהיה סקרן ותעודד סקרנות. בשיעור של"ח היום המורה שלנו הביע כל כך הרבה דיעות פוליטיות שהוא היה יכול להקים מפלגה קטנה משלו. אבל זה לא העניין. הוא דיבר על ילדותו, על הימים כשהוא היה ילד. כידוע לכולנו להם לא היה אינטרנט, וכל פיסת מידע שנאלצו לדלות מהסביבה, באה או מהאנשים שסביבם או מספרים. ספרים רבותיי, ספרים. והיום הבנתי שאסור לי לכעוס על מישהו ששואל המון שאלות. כי אם נדכא את אותו צורך של סקרנות, האדם יגווע בעולם שכל פיסת מידע נכנסת לנו מאוזן אחת ויוצאת מהשנייה. אחי הקטן שואל המון שאלות. המון. ואני חושבת שקצת מאוחר מידי בשבילו, כי הוא כבר לא שואל כל כך הרבה. אני חושבת שקילקלתי שם משהו. אני לא יודעת. אולי עוד לא מאוחר לשנות. כואב לי על זה שאני לא סקרנית. שאני מכירה אנשים שקוראים מיליוני ספרים וחוקרים כל דבר שמעניין אותם ושואלים שאלות כי הם בסך הכל רוצים לדעת. אני לא כזאת. אני כל כך רוצה לדעת אבל אני לא שואלת. העובדה הזו מובילה אותי למסקנה השנייה שלי להיום- צריך להקשיב. צריך להקשיב גם למה שנאמר, אבל גם למה שלא נאמר. לאותם הדברים שמתרחשים מתחת לפני הקרקע והעדות היחידה לקיומם היא הבעות פנים, שפת גוף, תגובות לא מילוליות ועוד כל כך הרבה דברים.
איכזבתי היום. אוכזבתי. בראש ובראשונה איכזבתי את הוריי. דבר שמעולם לא רציתי לעשות. אבל אולי בגלל שפתחתי במגננה כלפיהם, הפכתי אנוכית. אמא שלי למדה הוראת נהיגה. היא סיימה לא מזמן את הקורס שלה, אבל עדיין לא הגיעו אליה תלמידים. היא ביקשה ממני לעשות לה מסע פרסום כלשהו בבתי הספר, אבל סירבתי. לא יודעת למה. כנראה בגלל שאין לי כוח להשקיע בעצמי אז שאשקיע בה? אז הנה הטעות שלי. הדרך חשיבה הזאת. ההורים שלי משקיעים בי הכי הרבה וחייהם סובבים סביבי וסביב אחיי. איך יכולתי להיות כל כך כפויית טובה? תקשיבי! לעזאזל! אני לא רוצה לאכזב אנשים. זה לא עושה לי טוב.
אני מקווה שאוכל לשפר את זה. אני רוצה (אני חושבת אני יודעת שאני רוצה) שאמא תצליח. הרי אם אמא לא תצליח, מי ילמד אתכם לנקות את הסיפון? ;)
תודה שהקשבתם. לילה טוב, פיראטים שלי. שלכם, הקפטן.
| |
(קצת באיחור, אבל...) רשמים מכנס אייקון 2007! אייקון 2007- הכנס ה-11 במספר למדע בדיוני ופנטזיה. השנה הנושא של אייקון היה "אגדות". הכנס דיבר על אותם סיפורים עתיקי יומין שמלווים אותנו משחר ילדותנו ומעצבים חלקים רבים כל כך מחיינו. השנה הכנס היה במילה אחת- נהדר! מעולם לא נהנתי כל כך בכנס (לא שאני יכולה לומר שהייתי במיליונים, אבל בכל זאת...) גם מבחינת האנשים וגם מבחינת התכנים שהועברו בהרצאות. פגשתי אנשים מדהימים כמו זיו קיטרו (אחד האנשים היותר מעניינים ומרתקים שפגשתי), מורטישה (שלה ולחברה שלה- נורקי יש פודקאסט שנון על הורות וכל מה שבא ביחד עם זה) יהונתן קלינגר (אדם מדהים. כל כך כיף להקשיב לו מדבר), ניב קלדרון (הבנאדם מוכשר. הוא צלם גאוני! וחוץ מזה הוא אדם נפלא בלי שום קשר), אמילי (שקודם כל היא אחת הבחורות היותר סקסיות שפגשתי ונוסף על כל זה היא חכמה ומגניבה כל כך!) ועוד כל כך הרבה אנשים אחרים שאי אפשר בכלל לכתוב את כולם בפוסט אחד.
אז אם תרשו לי לקחת דקה מזמנכם אני אספר לכם קצת על ההרצאות שנכנסתי אליהן. ביום ראשון נכנסתי להרצאה המדהימה של זיו קיטרו על הצד האפל של האחים גרים. הוא דיבר שם קודם כל על העובדה שהאחים גרים לא כתבו את הסיפורים, אלא רק ליקטו ואספו אותם לספר, ואז הוא הכיר לנו כמה אגדות שלהם והסביר לנו שכל אגדה באה ללמד מישהו משהו. יכול להיות שהאגדה מלמדת ילדים שאסור לדבר על זרים (כיפה אדומה) אבל מעבר לקטע של "לא לדבר עם זרים" יש בסיפור קניבליזם ואונס ועוד זוועות כיד הדימיון שלא תמיד מודעים אליהם כשקוראים אגדה של האחים.
ביום שני נכנסתי למיליון הרצאות בערך. ההרצאה הראשונה שנכנסתי אליה הייתה הרצאתה של שחם ענבר על "החיפוש אחר הגביע הקדוש בהוליווד" שדיברה בעיקר על כל מיני אגדות ומעשיות שמספרות על אנשים שמצאו את הגביע הקדוש או ראו אותו וכדומה. ההרצאה התמקדה בעיקר בסרט אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון שבו צריך אינדיאנה למצוא את הגביע הקדוש כדי להציל את העולם משלטון נאצי ובכדי להציל את אביו ממוות. הרצאה נהדרת אחרת הייתה של גיא חסון שמעביר את המדע הבדיוני שלו לקולנוע ועשה סרט שנקרא "לב של אבן".בהרצאה הוא דיבר קצת על הסיפור שרובו קורה בתוך ראשו של הדמות הראשית וכמה קשה היה להעביר רגשות שמתרחשים בתוך הראש לקולנוע.
אחרי ההרצאות האלו הלכתי לראות את ההפקה הבימתית: המוזיקאים מברמן בבית ציוני אמריקה. שאלוהים יעזור לי! זה היה נפלא. הצגה שמבוססת על האגדה של האחים גרים על חמור, כלב, חתולה ותרנגול שמקימים להקה נודדת ורוצים להופיע בטירה שבעיר ברמן. מעולם לא ראיתי הפקה משעשעת כל כך!!!
ההצגה האפילה על כל ההרצאות שבאו אחריה, אבל עדיין נהנתי מהן. האחת הייתה בעצם פאנל של כמה אנשים שדיברו על הוצאות לאור. הפאנל כלל את ד"ר עמנואל לוטם (שתירגם את רוב ספריו של טולקין ועוד הרבה ספרי פנטזיה אחרים), רני גרף (מו"ל של הוצאת "גרפ"), אלי הרשטיין (מו"ל של הוצאת "ינשוף") ורון יניב (המו"ל של כתב העת "חלומות באספמיה"). ושם הם דיברו בעיקר על (איך לא) הוצאות לאור ועל כמה זמן לוקח להוציא ספר ומהן הדרישות וכו'.
את ההרצאות של יום שלישי אני אוסיף מתישהו כי כרגע אין לי כוח.
לילה טוב פיראטים שלי! נקו את הסיפון ורדו מיד לישון.
אמרתי- לישון!
שלכם, הקפטן
| |
| כינוי:
Captain P בת: 32 תמונה |