האלו,סורי על העיכוב.
אני די בלחץ ובעומס עכשיו ,
אל תאכזבו :< תגיבו . למרות שהפרק ממש קצר :\
בפרק הקודם 8:
הלכנו מפוחדים לפניימיה . השומר עמד בשער.
" בוקר טוב ילדים , עשיתם חיים בלילה " הוא אמר בזלזול .
"סתום ת'פה שומר שמן גמד ומכוער " חשבתי לעצמי.
כולם כבר היו בכיתות.נכנסנו לחדר שלי קודם אני וטום.
בחדר כבר חיכו לנו אמא שלי ,אישה גבוהה אחת והמנהל .
שלושתם אדומים ונראים כועסים מאוד.
פרק 9:
"טום ואמו מסתבר,יצאו
"אמא..." אמרתי בקול חלש.
" אף פעם לא מנעתי ממך ללכת,לישון מאוחר,להסתובב.לטייל,
נתתי לך חופשיות...אבל את מוכנה להסביר לי
מה עשית כול הלילה עם בן בחוץ ?בזמן שמתקיימים לימודים!,
את לא תעשי את זה יותר הבנת !מה את נורמלית?!"
היא צעקה ." אני לא " אמרתי בכעס,אפילו שהיא צודקת.
" את לא תקבלי דמי כיס החודש זה העונש " אמר המנהל .
"יופי ואתה תלך להזדיין " חשבתי בכעס
" אנחנו לא נשאל אותכם מה עשיתם כי את יודעת , אני לא חטטנית
אני מקווה בשבילך שלא עשיתם שטויות וזהו . אני מזהירה אותך
עוד פעם אחד זה קורה ואני לא יודעת מה אני אעשה " אמרה בכעס.
"טוב בסדר זה לא יקרה יותר , כולה הלכנו לטייל ונרדמנו מה כבר עשינו ואי!"
כעסתי " לא יודעת,אני רק מודיעה לך ,להתראות" אמרה בכעס ואדישות
" את יודעת,את צריכה להגיד תודה שאני לא אוסרת עלייך
להפגש איתו כמו שהרבה אימהות היו עושות " חיבקה אותי
חיבוק קצר ויצאה עם המנהל.
שני האימהות והמנהל הלכו טום ואני התלבשנו והתארגנו לשיעור
,ללא ארוחת בוקר.היום עבר מאוד משעמם ,בהפסקות לא היה לנו כוח לצאת
ליאנה,שיושבת לידי יצאה עם ביל החוצה וניסתה לגרור אותי גם
אבל גם אני וגם טום היינו מדוכאים משום מה ובהפסקות התבודדנו
לנו אחד עם השני. באמצע אחד השיעורים נכנס המנהל ואמר לנו
להשאר שעתיים אחרי הלימודים וארוחת צהריים כדי לעשות
תורנות מטבח ,התורנות הראשונה שלי בפנימייה הזאת.
ולמה אנחנו?כי התחשק לו! הלכנו לאכול צהריים.
כריסטיאנה דרך אגב עברה ליד חבורת בנים וו2 בנות.
אני חייבת להודות , התורנות מטבח הלכה כול כך כיפית
התחלנו לקרצף את כול המטבח ,לנקות ,להכניס למדיח המון המון צלחות.
לאט לאט התחלנו להשפריץ מים וקצף אחד על השני
,להחליק,ליפול,לעוף אחד על השני .
" מה אתם עושים פה?מה זה הבלאגן הזה לעזזאל?"
אמר אחד הטבחים כשראה אותנו בקצף מלמעלה עד למטה
ואנחנו בלי להגיד כלום התחלנו להתפקע מצחוק
" זה לא מצחיק!זה לא מצחיק ! תסדרו פה .פרחחים."
" סתום ת'פה אבא שלך בגבס " חשבתי לעצמי
סיימנו לנקות,מאושרים ומצחקקים יצאנו החוצה להסתובב בפנימייה.
" עוד שעה וחצי יש לנו שירה " אמרתי לו.
הלכנו מחובקים מדברים ,תמיד היה לנו על מה לדבר..
מדהים כמה היינו מתאימים,הרגשתי שזה לא ייגמר.
החשדות נעלמו , תמיד כשהיינו לבד נראה היה כאילו רק אנחנו בעולם.
מרחוק ראינו את כריסטיאנה ובן אחד מתקרבים .
כריסטיאנה חייכה עליו חיוך מחוייך ביותר והביאה לו נשיקה בלחי
" היי,מה נשמע" היא שאלה אותו ,מתעלמת ממני ומעובדה שאנחנו כאן ביחד.
" מה את מקנאה סתומה,הוא חבר שלך, לא רכוש שלך " הרגעתי את עצמי.
" הכול טוב תודה לאל " הוא חייך אליה
" אחלה" היא אמרה באדישות כשהיא מסתכלת עליי,
והמשיכה ללכת אם הילד הזה.
" שונאת אותה " אמרתי לו באוזן .
הוא רק חייך " זה בסדר , את יודעת אין לך מה לדאוג ".
" כן אבל לא יודעת אני מרגישה שהיא מתכננת משהו"
"דרמטית אחת דרמטית!!!!!!!!!!מה את מכניסה את עצמך לדרמה,
טיפשה" ירדתי על עצמי .
" אן, אל תדאגי טוב? " הוא חייך ונישק אותי בלחי.
יאללה הולכים לחדר שירה.
שרתי ראשונה,אחרי זה דביליש שרו.
יצאנו יד ביד אל החופשיות שביום לאחר שלוש שעותשל חוגים לכול אחד.
הלכתי לדבר קצת עם הבנות כלפתע כריסטיאנה נכנסה
לחדר מחייכת. " היי אפשר לדבר איתכם? "
חח זיהו :)
תגיבו , כי אני רוצה לשים את הפרק מחרתיים או מחר .
בכלל,אם היו הרבה תגובות הייתי שמה יום יום פרק חדש.
תלוי בכם :P
333333>
נ.ב:
ואי זה חתיכת פרק קצר ברמות.
הפרק יהיה מחר רק בגלל שזה ממש ממש ממש קצר .
לא יודעת מה חשבתי לעצמי כשכתבתי אותו .XDD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> .
