פרק 10:
" מעניין מה יש לה כבר להגיד " חשבתי לעצמי.
" על מה?" אמרה ליאנה בקרירות ענקית.
" אני מצטערת , על הכול , על כול מה שקרה בינינו ליאנה,
על טום , אן אני ממש מצטערת אני לא אפריע לכם ותהיו מאושרים ביחד
ולא אכפת לי , אני ממש רוצה שנחזור להיות חברות ליאנה וליסה , וכמובן אן .
ממש לא בא לי לריב ולא לקלקל לכם אז באמת ....אני מצטערת "
"זה בסדר" חיבקנו אותו שלושתנו .
" אוח כמה אני לא מאמינה לה " חשבתי לעצמי ,ממשיכה לחבק אותה.
" מאוד מעניין, מה היא זוממת הפעם. " נבהלתי לגמרי.
" עוד מעט יש ארוחת ערב אז נלך כולנו ביחד " אמרה ליסה .
כשכריסטיאנה נכנסה להתקלח ליאנה נתנה לי מבט של
" כן כן היא ממש התכוונה למה שהיא אמרה, אני לא מאמינה לה בגרוש ".
" גם אני לא " אמרתי בקול , כאילו קוראת את מחשבותייה .
אהבתי את ליאנה,היא הייתה חברתי הטובה ביותר מהפנימייה .
היו לנו אותם דעות,וגם כמעט אותם חברים 3>
[ סתם לא, הם שונים באופי ,אבל לאט לאט גם מתגלה שהם גם דומים ].
התקלחנו והתלבשנו , ישבנו בארוחת ערב כולנו.
טום קלט שהשלמנו וחייך אליי . חייכתי אליו גם .
היום הרביעי שלי בפנימייה הסתיים כמעט , זה די מדהים איך רק הגעתי וכבר השגתי לי חבר שאני מאוהבת בו עד מעל הראש,מושלם כזה כבר הספקתי להשתכר ולעבור דרמות. 4 ימים כמה דברים נשמע הזוי?
גם אני הייתי בשוק מכמות הדברים ו"הדרמות " שהיו ב4 ימים מסכנים.
אבל.. החיים שלי מעולם לא היו יותר מעניינים ,,מעניין מה עוד יקרה בשבוע הזה.
אז זהו,השבוע כמעט עבר רגיל,לימודים ,חוגים, עבודות.
לא יצאנו לשום מקום חוץ מלטייל מחר יום שבת ואפשר לחזור מתי שרוצים.
שום דרמות לא קרו ודי שמחתי כי למי היה כוח .
למדנו,אכלנו ,הלכנו לשיר היום ואז הלכנו לחצי שעה
לחדרים ואז היה לנו זמן חופשי. התקדמתי לחדר של ביל טום גיאורג וגוסטב .
שמעתי צרחות עוד מרחוק . זיהיתי את הקולות.
התקדמתי לעבר הדלת .
" תקשיב לי אתה לא קובע כלום מבין?"
" מה הבעייה שלך זה אחלה שם מה אתה מבין בכלל? "
" אתה לא קובע! מה רע במה שהיה סליחה,במה שגם ישאר "
" אני הסולן ואני מחליט על זה "
" סליחה?ומה אנחנו ,אביזרי קישוט? " צעק גיאורג .
" תגידו מי הקים את הלהקה מי?מי חשב על להקה בכלל?"אמר ביל
"אנחנו כולה להקת פנימייה מה אתם מתלהב?זה לא
כאילו מחר ישלנו סיבוב הופעות בצרפת או משהו " אמר טום.
" השם הזה מפגר ואני מחליף אותו ! נקודה." ביל קבע[
" אתה המצאת את השם הזה ביל ,זה כי א-ת-ה מפגר
והשם הזה יפה ואנחנו לא משנים אותו " צעק עליו טום.
אני המשכתי להקשיב מאחורי הדלת.
"מה אתם אומרים גיאורג,גוסטב?" שאל טום.
" לא אכפת לי " אמרו שניהם ביחד.
" ביל אין מצב אתה לא מחליף !"
" אני כן !!!!!!!" " אוי נו אל תתחיל איתי אתה לא!"
" כן" " לא " "כן " "לא " " אאאאאאאאאע אמא שלך זונה!!!!!"צעק עליו טום
ואני התפוצצתי מצחוק .
" אני עכשיו מתקשר לאמא ואומר לה .."ביל נראה נעלב
" לא ...נו זה בצחוק .. ביל לא לאלאללאא ביל לא נו איזה מלשן ביל!"
צעק טום שראה שביל מתכוו למה שהוא אומר.
"יש לי רעיון!" ביל העיף את הפלאפון בחיוך .
" יודע מה, .." הוא חייך " ישלי רעיון מגניב ! שיפיל אותך בפח בוחעחע " הוא אמר וחיוך מרושע על פניו.
"אם אתה מצליח לא לבגוד באן במשך חודש שלם,
אנחנו לא משנים את השם ,ואם כן אנחנו משנים " אמר ביל בחיוך.
מסתכל על טום שנבהל מעצם השאלה.
" אתה לא יכול לקבוע את השם של הלהקה לפי היחסים של יאם אן חתיכת אידיוט ! "
" מה קרה ? מפחד ? " ביל התגרה בו.
" אני לא,אבל אני לא מסכים לזה!"
" הו זה בגלל שאתה מפחד" ביל התגרה בו.
טום לא רצה להראות שהוא מפחד ,ואמר
" לא,אני אצליח אתה תראה "
" כן כן בטח "אמר ביל .
"לך תזדיין חתיכת הומו מטומטם " טום יצא וטרק ת'דלת בעצבנות.
הוא ראה אותי שם .
תודו שזה רעיון קול רצח P:
יאללה ההפעם בבקשה אל תאכזבו אותי
ובאימשלכם תגיבו 3>
ד"א אתם יכולים לעשות מנוי ולהקל על חיי |האמרמזהאמ|
הפרקים הבאים הולכים להיות טובים הו יא D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> .
