לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

3>


זה אולי חרוש, אבל אולי זה שווה את זה?

Avatarכינוי:  כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> .

בת: 31



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

כ"כ מצטערת + פרק 14 , :)


אני כ"כ מצטערת על האיחור,

טוב אתם כבר יודעים ישלי כמעט כול יום מבחן, ולא חסרות לי בעיות פרטיות

ממש אבל ממש לא חסרות.

אני משתדלת ,באמת.

תודה על התגובות . נמנמ עשיתי שינויים ברשימות,בדמויות.

לא וכרת אם אמרתי,יש עונה שנייה אבל יש עוד הררבה זמן (:

ואחרי זה הדמויות ישתנו,[לא כולם כמובן]

קיצר, הפרק נורא ארוך אז במקום לעלות לכם אותו ב2 חלקים

כפיצוי אני שמה אותם עכשיו :)

ועוד משהו,די להגיב אותו איש ב10 שמות שונים אני מבינה את הכוונה

אבל אפשר להשתמש באותו שם .

להגיב . [[=


מהפרק הקודם 13:

" אני וביל עושים את זה לעיתים קרובות " היא צחקה

אני נפלתי מרוב צחוק " חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח , נראה לי שאת מתאימה לטום לא אני " צחקנו.

אז כן , אחרי שלוש שבועות משעממים שבהם התרכזנו רק בלימודים ,

כול אחד היה עסוק במשהו אחר , וטום המשיך לחכות בסבלנות למרות שמידי יום הוא דאג להזכיר לי שהוא רוצה כבר ואני הייתי שמה לו את האצבע על השפתיים ורק אומרת לו  " אני לא מוכנה עדיין,ולמה לעעזאל אתה  לא מוכן לכבד את זה  " ואז היינו מתנשקים , כן כן ממש סיפור אהבה בלתי נשכח , אז זהו שלא .


פרק 14:

 

-

חלק א'

אחרי שלוש שבועות ,באיזה שבת אחת

ביל נסע לבקר את אמא שלהם ,וטום החליט להישאר ושאין לו כוח לנסוע.

גם אני נסעתי,אם ביל באוטובוס ביחד.

ליאנה נשארה כמובן ,ליסה וכריסטיאנה לא היו גם .

דפיקות נשמעו בדלת שלנו

" האלוהה" טום אמר משועשע לליאנה

" מה אתה עושה פה?למה לא נסעת אם ביל? "

 " לא היה לי כוח לזוז,ועכשיו משעמם לי ..בואי נעשה משהו או משהו כזה"

הוא אמר באדישות , פתח את המקרר הקטן בחדר שלנו והוציא קולה.

," ממש מרגיש בבית אה?" ליאנה צחקה.

" למה לא? " הוא עשה גרפס והם צחקו.

" אז מה.. איך עם ביל,?" הוא צחק מעט

" נחמד ,איך אם אן?" היא שאלה, " כאילו ש אני לא יודעת "חשבה  לעצמה.

"נחמד" הוא אמר . " אז מה... שמעתי שיש לכם חיי מין סוערים

 לך ולביל " הוא צחק. ליאנה המסמיקה  וזרקה עליו כרית. " מפגר " סיננה .

טום לא ידע אם היא התכוונה אליו או לביל,זה לא כול כך עניין אותו.

" יש לי רעיון " היא אמרה

 " בוא נשחק כדורסל במגרש " היא חייכה

" ספורטיבית אה?, " הוא חייך  ,הם הלכו לשחק במגרש.

-

" אמא ?" אמרתי

"מה מותק?" 

" את יכולה להחזיר אותי לפנימייה ?" שאלתי בחיוך

הבעת פנייה של אמי התחלפו בבלבול.

" את רק שעתיים בבית, מה קרה ,אני רואה כיף לך שם."

" אני מתגעגעת לחבר שלי " אמרתי נבוכה .

",את בכלל לא רוצה להיות איתי הא? ככה זה שאתם גדולים " היא נאנחה.

" אני הייתי שבוע שעבר בבית ועשינו מלא דברים , לא יודעת למה נסעתי.

נורא בא לי להיות שם איתו עכשיו "  הסמקתי מעט.

" תגידי... " היא שאלה במבוכה,

" אתם נזהרים לפחות נכון? " היא שאלה ואני התחלתי לצחוק בבושה.

" עדיין לא עשינו את זה " חייכתי ,נבוכה .

" אני מקווה שאת אומרת את האמת , ורק שתדעי ששום דבר לא צריך לקרות מהר."

"אני יודעת אמא,אני יודעת " חייכתי בהתגאות

 איזה מזל שיש לי בת כמוך " היא אמרה.

"זה רק אני או שהיא טובה היום " חשבתי לעצמי בחיוך , אם לא היה לה

את החבר המטומטם הזה , לא הייתי עוברת לפנימיות אבל מסתבר שזה סידור לא רע דווקא.

" את יכולה להסיע אותי אמא ?" שאלתי.

" אוקיי תתלבשי  במשהו אחר " היא נאנחה שוב.

התיישבנו באוטו ונסענו ,"טומי טום אני לא יכולה בלעדיך " חשבתי .

 

-

" ואי אתה ממש טוב" ליאנה צחקה.

" ואי את ממש גרועה!" הוא קלע עוד סל,מתנשף.

" חהחה 14 – 0 " הוא אמר בחיוך מתנשא .

" אני פשוט לא מצליחה, דווקא בכדורגל אני מעולה " אמרה בהתנשאות וחייכה.

" זה קל , " הוא התקרב אליה הוא באה אליה מאחורה הרים ביחד

איתה את ידייה וקלע לסל

" ראית ? ,ככה ! "  הוא אמר והתרחק ממנה קצת ,

משאיר אותה סמוקה מהמגע שהיה בינהם .

" יאללה תנסי " הוא אמר , ליאנה קלעה את הכדור לסל .

הוא מחא כפיים וחייך " יופי,אני גם מורה לא רע אה? "הוא חייך בהתגאות.

" אתה גם צנוע לא רע בכלל "  היא צחקה.

" אני יתחרפן היום,בואי נלך לראות סרט בקולנוע של הפנימייה . "הוא אמר.

 

" יואו הקולנוע ריק " היא אמרה כשהם נכנסו לקולנוע.

חצי שעה אחרי שהם צפו בסרט הם החליטו שהוא מאוד משעמם

" נו באמת אין מה לעשות בחיים האלה " היא אמרה .

כשהם נכנסו לחדר שלה והתיישבו על המיטה .

" בוא נאכל משהו " היא אמרה .

הם לקחו במבה והתיישבו על המיטה ,הוא הסתכל

לה על החזה וחייך " טוב נו,בנים.

ליאנה זרקה עליו במבה וצחקה  " האמ האמ ? "

" את זרקת עליי הרגע במבה?" הוא צחק.

" ואתה מה עשית לפני זה?" היא התגרתה בו

" אני שאלתי קודם " הוא אמר.

" יופי לך " היא צחקה והוא זרק עלייה במבה, ואז זה הפך למלחמת במבה.

הם התקרבו מעט

" את חמודה שאת מסמיקה ,את נראית כמו דמות אנימה"  הוא אמר לה.

" אהא " היא צחקקה ופתאום הוא תפס אותה ובלי לחשוב עם התנשקו

 בלהט ,נשיקה שהפכה לסקס ,כול הבגדים שלהם על הריצפה כבר,

הם לא חושבים על שום דבר ..


נהנהנה טום וליאנה בני זונה.


חלק ב:

 

ליאאאאאנה  נחשי מי חזר לפנימ..."אמרתי וראיתי מה הולך מולי.

נעצרו לי המחשבות,קפא לי המוח,ידעתי שזה יבוא אבל לא חשבתי שאיתה זה יקרה..

הם היו בשוק .וליאנה התחילה לבכות לאט לאט .לא יכלתי לדבר, יותר ממה שכעסתי עליו כעסתי עלייה. " נו יופי, סרט או לא סרט החיים שלי אין אין דברים כאלה קורים רק בסרטים ,אלוהים איך אני קשור\ה לזה?" כול אחד חשב את המחשבה הזאת. היא משכה את השמיכה אלייה והתלבשה במהירות,כנ"ל הוא.

" א..." הוא מלמל בשקט .

לא יכלתי לדבר,יצאתי החוצה בריצה. והיא אחריי.

" אן ," היא צעקה. ואז כסוף סוף יכלתי לדבר אמרתי לה

" את גאה בזה שאת יודעת להזדיין , אז הנה יש לך הזדמנות לעשות את זה אם החבר שלי נכון ? " בלעתי את הרוק והמשכתי

" את אמורה להיות החברה הכי טובה שלי " לחשתי ,מנסה להשמע אדישה ככול האפשר,מה שכמובן לא הצליח.

"אני.." היא אמרה וקטעתי אותה .

" מה ההבדל בינך לבין כריסטיאנה?שהיא איבדה את הבתולים בגיל 12 ואת בגיל 16 ? זה הההדל ? טוב . שיהיה לכם חיים יפים לך ולטום "

כול אחד מאיתנו רצה לקבור את עצמו.

רצתי משם, והיא ניסתה אחריי , אבל היא לא השיגה אותי.

היא חזרה לחדר שלנו ,מלאה בדמעות. טום היה שם ודפק את הראש בקיר.

" אני כזה מפגר " הוא לחש.

" אני יותר " .

" מה עושים?"

" לא יודע"

" אני רוצה למות "

"כנל."

-

יצאתי לטייל קצת ברגל החלטתי להתקשר לביל.

"ביל " בכיתי בטלפון.

" אן? את בסדר ? מה יש לך ?"

"אתה יכול לעשות לי טובה ? " שאלתי אותו עוד בוכה.

" מה קרה? " הוא דאג.

" אתה יכול לקח אותי מהפארק הגדול הזה שליד הכנסייה" שאלתי,

לביל היה חבר טוב שגר לידו ,שהיה לו אוטו אז הוא יכל לנסוע איתו,למרות שלפנימייה הוא נסע עם הסעות מיום ראשון לפנימייה בחזרה מהבית.

" למה את כול כך רחוקה מהפנימייה? מה קרה?" הוא נבהל.

" פשוט תבוא אם אתה יכול,אני צריכה מקום לישון בו"

 שום דבר לא עניין אותי יותר ,הראש שלי היה מחוץ

 והרגשתי איך נשבר לי הלב בפעם הראשונה והכואבת ביותר בחיי

,איבדתי את המחשבות מרוב תסכול.

" אני בא" הוא אמר.

ישבתי על הספסל חצי שעה ,ראיתי אורות של מכונית .

עוד בכיתי בהיסטריה .

הוא יצא מהמכונית וחיבק אותי .

" מה קרה?" הוא שאל בדאגה.

" אני יגיד לך שנגיע " אמרתי לו ,כי ידעתי שאם

אני אספר הוא יסיע לפנימייה כי זה קרוב יחסית לבית שלו .

" קחי נייר " הוא הושיט את הנייר וחייך בחביבות.

הגענו אליו .סיפרתי לו מה שקרה,פוחדת על התגובה שלו גם.

והמשכתי לבכות.

" טום ומי?" הוא שאל,לא מאמין שהחברה שלו לקחה בזה חלק,ועוד  עם אחיו..

" ליאנה?" הוא הסתכל עליי  כלא מאמין .

שתקתי,רק הדמעות ירדו .

הוא חיבק אותי. " על טום אני ידעתי ,אבל ליאנה?" הוא התעצבן.

" אני פאקינג אוהב אותה "

" את יודעת כמה זמן לא הייתי מאוהב ? את יודעת ? שנתיים וחצי אולי יותר.

הוא אמר,ואני שתקתי לכמה דקות.

" מה נעשה?" אמרתי ,עושה פרצוף מבולבל[נו הפרצוף הזה עם השפתיים לצד חח]

" לא יודע, אני רק יודע ששני אלה , לא ידברו איתי יותר " הוא אמר מאוכזב,

מתאפק לא לבעוט במשהו.

" לא מאמין " הוא סינן.

" חח אני מרגישה שאני באחת הסדרות המטופשות האלה שראיתי.

בלאט,זה פשוט כול כך פתטי המצב הזה " גיחכתי.

-

ליאנה וטום חיפשו אותי

 ובכו ,בין היתר גם התעצבנו אחד על השני.

לקראת 2 בלילה הם התייאשו.

והלכו לישון ,לא שזה הצליח להם.

גם אני וביל הלכנו לישון ,ללא הצלחה.


בוחעחעחע איזה מתח.

טום & ליאנה זונים D:

טוב אתם עכשיו להגיב

אני אח"כ לעלות פרק אולי 2 מהר D:

ישלי מצברוח טוב בוהאהאהאה =]

להגיב,ותראו ברשימות ת'שינוי D;

 

 

נכתב על ידי כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . , 4/4/2008 16:19  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . ב-17/4/2008 23:05



10,065
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת סיפורי טוקיו הוטל3> . ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)