3>

הסתפקתי בתגובות ,אני מצפה ליותר אבל שיהיה .

חבל שחצי מהקוראים הקבועים לא מגיבים ואנשים אחרים כן X.x

אם תפתיעו בתגובות,יש מצב פרק הבא שתי פרקים :))

הנה פרק 16 העצוב :||

" למה אתה נראה כאילו דרסה אותך מכונית?" גיחך גיאורג,

כטום נכנס לחדר,פניו נפולות.

" לא משנה" מלמל טום.

" מה קרה לך?" שאל גוסטב ושם את ידו על כתפו של טום.

" אתם לא רוצים לדעת מה שוב עשיתי"

" אני מתאר לעצמי " מלמל גיאורג.

" מי ברת המזל?" גיחך גוסטב.

" ליאנה" מלמל טום,מתבייש בעצמו.

" מה?" לחש גוסטב.

הייתה דקת דממה ,כולם היו בהלם.

" אתה ממש גמור אחי" אמר גיאורג.

"ואו " הוסיף.

" מה אני יכול לעשות?תודה על העידוד,

גם ככה אני שונא את עצמי עכשיו אז עכשיו רק חסר לי אותכם על הראש "

 צעק טום ,חלץ את נעליו בעצבנות ונשכב על המיטה.

" בסדר מצטער" אמר גוסטב.

" חרא!" צרח טום ודפק את ראשו בכרית " אני כזה דפוק " הוא לחש .

" טום די קשה לי לראות אותך ככה , אתם תדברו ויהיה בסדר" גוסטב התקרב למיטתו.

" בגדתי באח שלי ובחברה שלי עם החבר שלו והחברה הכי טובה שלה ,

זה נראה לכם בסדר? זה פאקינג לא בסדר" הוא צעק.

" אני מבטיח לך  שזה יסתדר,זה לא בסדר אבל אתה צריך לסדר את זה"

גיאורג ליטף את כתפו.

" אני מקווה " הוא לחש.

דפיקות נשמעו בדלת,הם ידעו מי עומד מעברה.

טום לא ידע שביל יודע על מה שקרה,הוא פחד.

גיאורג שלח לגוסטב מבט שאומר

" בוא נצא החוצה,אני מפחד לראות מה הולך להיות עכשיו" והם יצאו.

ביל נכנס בשקט , הוריד את התיק מהגב והשתעל מעט.

" היי בא לך לצאת החוצה ממש משעמם " טום  ניסה לדבר איתו,

להתנהג כרגיל.

" אתה רוצה לצאת או ל..."הוא מלמל, לא הספיק לדבר

וביל כבר שלח אליו אגרוף ישר לפנים.

" אל תדבר איתי יותר הבנת?בשבילי אתה אוויר"

טום היה בהלם , ומיד ענה:

" אני אח שלך אני לא אוויר" טום נעלב אך ידע שזה הגיע לו.

" אחים לא עושים דבר כאלה " אמר ביל בקול צרוד ,

מתאמץ להראות אדיש.

"אני..." אמר טום

"זבל?חרא?אידיוט?בוגד?ניחש ביל.

 " אני מצטער אני לא יודע מ..."

" פשוט עזוב אותי בשקט " אמר ביל ויצא החוצה .

הוא יצא החוצה,מדליק לעצמו סיגריה.

היה ריק בחוץ,מרחוק הוא ראה את ליאנה.

~ ~ ~

" יופי,רק את חסרה לי עכשיו " הוא חשב.

" זה ביל ,הוא לא יודע כלום, מה אני הולכת לעשות" היא חשבה.

גם היא ניסתה לדבר איתו כרגיל,אך לפני שבכלל הספיק לפתוח את פייה

הוא צעק עלייה.

" את חתיכת  כלבה ,בוגדת  "

הוא הסתכל לה בעיינים,היא התחילה לבכות.

" אני לא רציתי,אני לא התכווונתי ..."תסתמי " הוא מלמל

"למה אתה מדבר עליי ככה?" היא לחשה.

"את באמת שואלת?הוא גיחך,מגלגל את עיניו.

את יודעת ,קשה לי להתאהב בחיים ,

אני לא סומך על אף אחת כבר

,אני שונא בגידות

 שנתיים ומשהו לא הייתי מאוהב והנה את באת

ואת מקלקלת הכול." הוא צעק והוסיף"

 אל תתקרבי אליי יותר !"

הוא השתתק,התאפק לא לבכות "אני ילד גדול כבר" חשב לעצמו.

היא ניסתה לגעת בו הוא הסיט את ידייה והלך אחורה.

" אני לא רוצה לדבר איתך יותר בחיים שלי. "

" אני אוהבת אותך  ,באמת "

" אז מה חשבת לעצמך שהלכת ובגדת בי?" הוא אמר בקול חנוק

והוסיף " לא חשבת אה?" הוא גיחך

" אני לא בנוי למערכות יחסים טיפשיות,אני יתגבר עלייך וזהו.

"הוא שיקר לעצמו ולה.

" לך ..." היא סיננה והתחילה לבכות.

"אני ילך ,אל תדאגי ." אמר,עם חיוך מזלזל,

גאה בתשובה שלו שהשאירה אותה שם עם פה פעור

.היא התקדמה לכיוון השירותים,מנגבת את הדמעות שזלגו ללא הפסקה.

~ ~ ~

הייתי בחוץ,ליד מגורי הבנים,כול כך רציתי שהוא יבוא

 ויתנצל למרות שידעתי שאני לא אסלח לו.

ביל התקרב לכיווני,פניו היו חיוורות,והמבט שלו נראה עצוב כול כך.

הוא התקרב אליי ,ובלי לשאול שאלות הוא נישק אותי נשיקה ארוכה

לא התנגדתי,הייתי צריכה את זה כול כך.

,הוא נצמד אליי יותר ויותר בזמן שהנשיקה נמשכה.

פתאום נשמעו מחיאות כפיים  שקטות מאחורה,זה היה טום,אחלה תזמון .

" ואו ביל לא! אתה פשוט אח מושלם נכון? ,לא מבזבז שנייה "  הוא חייך חיוך מריר.

" אתה עוד יכול לדבר " הוא אמר ואני הסתכלתי למעלה,

לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

" כן אני עוד יכול " טום התגרה בו.

" אתה חתיכת מניאק אל תדבר אליי הבנת ?

 לא רוצה לשמוע אותך" צרח עליו ביל

" קל לך ללכת ולנשק את חברה שלי ,להוציא עליה תסכולים"

 הוא אמר ואני גיחכתי ,

הוא העביר בי מבט  חטוף וחזר להסתכל על ביל בעצבנות.

"עדיף שאני לא אדבר בכלל  , תסתום את הפה

חתיכת בוגד "הוא צרח והזיז את הפוני שלו מהעין.

לא עברה חצי דקה  והם כבר התנפלו אחד על השני.

ניסיתי להפריד בינהם ,בדמעות ,וזה הצליח.

" אל תתקרב אליי יותר " ביל אמר וירק דם מפה.

" גם אתה "  טום התנער מהלכלוך .

בכיתי עוד יותר ,  רק זה מה שהיה חסר לי.

לקחתי את ביל בידי והלכתי,משאירה את טום מאחורה מביט בנו בכעס.

" אין בעיה " הוא צעק.

" אין שום בעיה לכו  שניכם !" הוא צעק,יותר חלש.

" אני אסתדר בלעדיכם " הוא מלמל,משקר לעצמו.

השבוע עבר ממש מוזר ,אף אחד לא דיבר אם אף אחד חוץ ממני ומביל.

כול הפעמים שטום וליאנה ניסו לדבר איתי ועם ביל , לא הסכמנו לדבר איתם

שמתי לב שהם היו מאוד עצובים,ניסיתי להתעלם מכול מחשבה עליהם,

ללא הצלחה כמובן.

-

ביל היה מתוסכל מתמיד,הוא לקח מחברת ועט  והלך לשבת מתחת לאיזה עץ.

מתאפק שלא לבכות ,מרגיש איך עוד שנייה יורדות לו הדמעות.

ושוב אותה מחשבה " אתה ילד גדול ,אתה לא בוכה 

.הרי מתי בכיתי בגלל בחורה? אף פעם , הן לא שוות את זה.