הרגשה עילאית. מכירים?
זאת ההרגשה הזאת שמרגישים כשמשהו מושלם, או לפחות קרוב להיות כזה. באותו רגע, מתחשק פשוט לעצור את הזמן, להעלים את כל מה שמפריע מסביב, ופשוט להיות באותו מקום לנצח... או עד שנמאס, מה שאישית בדרך כלל לא קורה לי, תמיד זה נפסק בגלל סיבה זו או אחרת.
כל אחד יכול לחשוב לעצמו באופן פשוט- מה עושה אותי שמח?
בשבילי אלה הדברים הפשוטים כמו מאכל טעים שאני אוהב, כשאני מרגיש ששיניתי משהו, שעזרתי למשהו לקרות, כשאני ישן, כשאני שומע מוסיקה ממש טובה, כשאני עם חברים טובים ומרגיש שייך, כשאני חוגג יום הולדת עד כמה שזה כבר מאוס וחוזר על עצמו, כשאני מרוויח משהו בכוחות עצמי בין אם זה משהו פיסי או רוחני, ובעיקר כשאני מרגיש שהצלחתי במשהו מכל הכיוונים, למרות שאני לא זוכר הרבה מקרים כאלה.
בטח יש עוד הרבה דברים אחרים שכרגע פרחו לי מהראש, אבל אם על אלה חשבתי הרגע, הם בוודאי אלה שגורמים לי להרגיש טוב יותר.
ובכן, הרבה (ממש הרבה) זמן לא עשיתי פוסט כמו שצריך (או בכלל), ועכשיו כבר הגיע סוף שנת 2008, והבנתי איך הזמן טס. אז כדי לסכם את השנה, אני אגיד שסך הכל קרו הרבה דברים השנה, חלק טובים יותר וחלק טובים פחות, ולמרות הכל אני מסיים את השנה בהרגשה חיובית, ומתכוון להתחיל את השנה החדשה על הצד הטוב ביותר. לא ברגל ימין, שלא יהיה אופטימי ופזיז מדי, ולא ברגל שמאל, שלא יהיה פסימי ועם יותר מדי מחשבות מיותרות.
היו לי הרבה הרגשות עילאיות השנה. חלקן קרו עם חברים, חלקן עם משפחה, חלקן לבד, אבל העיקר שקרו. אני גם מאמין באיזון של דברים בחיים, לכן עם כל הרגשה עילאית כזאת, כמובן שהיו תקופות די...חרא אם לומר את האמת. אבל גם על זה התגברתי (פחות או יותר).
הדבר הכי טוב שקרה לי השנה- הייתי אומר שהביקור בארגנטינה בחופש הגדול היה ממש מהנה. חודש שלם לבקר במדינה שהרבה רצו לבקר בה (כולל אני), וגם לפגוש את המשפחה שבחיים לא פגשתי, ואולי לא הייתי יודע בכלל שקיימת לולא הטיסה.
הדבר הכי נורא שקרה לי השנה- ללא ספק זה היה מותה של סבתא שלי... זה קרה לפני כחצי שנה, אבל עד היום נשארה לי אבן כזאת בלב. אני מתכנן לעלות לקבר בקרוב, אולי זה יעזור להעלים כמה מהזיכרונות הפחות נעימים.
כתבתי גם, בעצתו של רז, מכתב לעצמי, שאותו אני אקרא בעוד 5 שנים מהיום, כדי לראות איך הייתי היום לעומת איך אני אהיה אז. כתבתי שם על המצב שלי היום עם משפחה, חברים, מטרות, ומה אני מצפה שיהיה לי עד אז. השאיפה שלי היא שאני אפתח עוד 5 שנים את המכתב ואגיד "וואו זה ממש לא אני". אז אני אדע שהשתניתי.
תכנונים שלי לשנה החדשה:
לא לאחר לבצפר!
לעשות שיעורים.
ללמוד לשבת על התחת וללמוד.
ללמוד ללמוד.
לחדש קשרים עם חברים שהתרחקו.
ללמוד להשתחרר ולצאת מהבית.
לעדכן את הבלוג לעיתים יותר קרובות כדי שאני בעצמי לא אשכח מה קורה איתי XD
צריך גם ללמוד לתכנן את הזמן. הרי בינתיים יש לי רק 24 שעות ביממה, פחות 7-8 של בצפר, ופחות 7-8 של שינה. מה שאומר: 8-10 שעות לעשות אשכרה משהו. אז יאללה לעבודה P:
אולי בקרוב אני אעשה פוסטים על כל מה שקרה בחודשיים האלה. אומנם הרבה אחרים עשו את זה יותר טוב ממני, אבל אני עדיין רוצה לזכור את זווית המבט שלי (וגם לנקות את קורי העכביש פה בבלוג).
עד אז חברים...
Happy new year!
Double-E
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dodly