זה מה שיש פה. אבק, והרבה ממנו.
תאמינו לי, נורא קשה לחזור לכתוב ככה, אחרי מלא זמן שלא עשיתי את זה. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
המזל הכי גדול שיש לי, זה שדפים בבלוג לא הולכים לאיבוד. אם זה היה יומן רגיל, בטח כבר הייתי דוחף אותו לאיזה מגירה אפלה עם עוד דברים ששכחתי מהם כמו אנציקלופדיות ישנות, דיסקים, ניירות, משחקי קופסא ושיעורי בית מכיתה ו'.
מצד שני, יכול להיות שכבר עשיתי את זה עם דברים אחרים...
מלא זמן לא סידרתי את החדר שלי.
זה אולי נשמע נורמאלי לבן בגיל ההתבגרות, אבל זה נורא אירוני בשבילי בגלל שאני לא יכול לסבול בלאגן בכל מקום שהוא לא החדר שלי.
באמת. אני יכול להגיע לבית זר לגמרי ולראות שיש כמה דברים לא במקום ואז להחזיר אותם בלי שום קשר לכלום. אולי יש משהו סימבולי בזה שדווקא את החדר שלי אני לא מסדר. אחרי הכל, אומרים שהמקום בו אתה גר הוא המראה לנפש שלך (ואם לא אמרו, אז המצאתי עכשיו). בזמן האחרון אני מרגיש בלאגן בראש. בלאגן במחשבות, במעשים... אין לי מושג מה אני עושה לאחרונה. כאילו שהכל... חסר מטרה כזה.
סוג של הרגשה של סיום בית הספר אני מניח. התחלתי לחשוב על העתיד. מה אני אעשה, מה חברים שלי יעשו... ותכלס זה קצת מלחיץ. ממש מלחיץ. כל כך מלחיץ שנרשמתי למכללה לתואר הנדסאי במחשבים (י"ג-י"ד). הרבה שאלו אותי איך אני מסוגל להמשיך ללמוד בלי לקחת הפסקה. אני חושב שהמצב אצלי דווקא הפוך. עוד לא עיקלתי את העובדה שאני צריך לסיים את הלימודים, אז אני פשוט ממשיך ללמוד עד שאני אדע טוב יותר מה אני רוצה לעשות עם עצמי. אני לומד מחשבים אגב, שזה מה שרציתי לעשות מאז שהייתי קטן. אני פשוט עוד לא יודע אם זה תחביב או משהו רציני, אז אני מנסה ללמוד ולראות מה יצא.
מלא דברים קרו בזמן האחרון ואולי אני אעדכן עליהם בהמשך כשאני גם אזכר מה בדיוק קרה. מצד שני, אני עלול גם לשכוח שכתבתי את זה מחר בבוקר.
על מה דיברתי? אה כן. פוסט.
טוב, נעשה כבר מאוחר ומחר תגבור במחשבים. צריך לסיים את הפרויקט שלי בג'אווה. לסיכום אני רק יכול להגיד-
טוב לכתוב שוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dodly