מכירים את הימים האלו שאתם עצמכם לא יודעים מה בא לכם לעשות אבל לא בא לכם להשאר לבד... פשוט בא לכם רק לעשות משהו, לצאת מהאווירה הסגורה?
אז אתמול זה היה פשוט ככה אצלי...
בגדול קרה משהו במשפחה... דוד שלי ניסה להתאבד(לא ממש צריך רחמים... בואו נגיד שהחיים לא התמזלו אליו ושהוא גם לקח את הצד החלש כדי שהוא ירגיש פחות טוב...)
אחרי כמה שנים שהוא מרגיש רע ואמא שלו גורמת לו להרגיש רק יותר רע אז אני די מבין אותו... קיצר כל הבית בעמדות של הגנה...
ורק אני זה שלא ממש איכפת לו כי אחרי הכל אני בדיוק חושב כמוהו... החיים חרא בשביל חלק מהאנשים ולהם אין מה לעשות פה פרט לעזור לאנשים אחרים שלא סובלים מאותו החרא... ואל תגידו שזה בולשיט כי אני חיי את זה ביום יום...
קיצר אז באותו היום רק רציתי שמישהו יהיה איתי ויעביר איתי את הזמן, קבעתי עם ידידה שלי והיה ברור לי שהיא תבריז לי, יותר מדי ברור אבל עדין בתור אחד שרק מחפש את הדקה הזאת שיתנו לו להיות עם מישהו זה שווה הכל... קיצר בסוף בערב ידידה שלי בסוף דפקה לי ברז והלכה להיות עם חברים אחרים שלה, חבר שלי התקשר אלי ואמר לי שהוא לא יבוא איתי לווליום כי אי אפשר ללכת לכוכב נולד(כי אני לומד בבוקר שאחרי...) התחלתי לחפש מישהו שיחליף, לבסוף מצאתי ואחרי כל זה נפגשתי עם חבר טוב מאוד שלי ונסענו לת"א דיברנו המון המון וצחקנו ואי אפשר להגיד כמה אבל כמה שזה עשה לי טוב... חזרנו ואז סידרתי את כל הדברים, התארגנתי ויצאתי לידידה שלי שהבריזה לי בשביל להיפרד ממנה כי היא נוסעת ביום שלמחרת(היום) לכינרת... עכשיו להגיד את האמת... אם זו הייתה סתם ידידה אז ממזמן כבר הייתי מטיס אותה מהעיינים שלי והייתי רב איתה על ההברזה הדפוקה אבל היא חשובה לי והיא עברה איתי הרבה בשביל לזרוק את זה... קיצר הייתי אמור להיות איזה 20 דק' אבל זה נמשך שעה וסתם דיברנו והכל ואז עברתי ליום הולדת של חבר שלי... היו המון אנשים שלא ראיתי הרבה זמן וגם הייתה מישהי שהכרתי בניצנים וסתם קניתי צמידים והיא ביקשה אחד קיצר היא כזה באה מרימה את המכנס אצל חבר שלי ועושה "היי!!! זה שלך!!" וסתם צחקנו והיה נחמד...
ואז חזרתי, לא היה לי ממש כוח לרשום בבלוג אז אמרתי לעצמי "נרשום מחר" - מה שכולם אומרים ואז פתאום הבלוג נהיה ממש לא קבוע.
התפנית!
קמתי בבוקר... הלכתי למכללה ואז התברר שבסוף היום לא יהיה מבחן ובמקום שהוא יהיה מחר הוא יהיה ביום ראשון וזה אומר שביום חמישי ושישי לא לומדים משמע... הברזתי מהשיעור השני וטסתי לעבר האוטובוס... שלחתי הודעות לידידה טובה מאוד שלי(אם לא הכי טובה)נקרא לה א'(היא תופיע פה המון) והיא אירגנה לי כרטיסים לאוטובוס... קיצר הספקתי לשלוח הודעה לחבר שלי שדפק אותי אתמול ורשמתי בה "רואה... בסוף המזל הלך נגדך, אני בסוף נוסע היום... יצא שהצלחתי אבל בגלל שאתה ניסית לדפוק אז יצא שאתה נדפקת"... פעם ראשונה שאני אשכרה אומר את מה שאני רוצה להגיד אפילו כשהוא מניאקי! קיצר אחרי זה הרגשתי רע אז שאלתי אותו אם הוא יכול להשיג לעצמו כרטיס ואז נלך... הוא ניסה ולא הצליח...
עכשיו אחותי עשתה לי קטע... היא מתקשרת לאמא שלי ואומרת לה שאני יכול לסוע באוטובוסים עכשיו איזה זונה... זה לתפוס שני אוטובוסים ולהפגש עם אנשים שלא באיזור ועוד זה אחרי שאמא שלי הבטיחה לי שהיא תיסע איתי לכינרת(הלהבתי אותה שכדאי לה גם לבוא כדי להשיג מכונית... ללא הצלחה חחח) ובוסף דוד שלי בבית החולים אז אי אפשר וגם מזה באה הנגזרת של זה היא שאין מכונית לשם(הכוונה שאני בתור נהג)....
אז עכשיו אני פה רושם במקום לארגון תיק אבל בקטנה יהיה טוב, אני מדבר עם ידידה שלי א' ואני חושב אם לתת לה את הבלוג הזה או לא... (אחרי הכל אני קורא בשלה... זה די בגידונת... קיצר אני קורא את מה שרשמתי ואז אני מחליט אם לתת לה או לא... [נראה לי שאני אתן[= ] )
יום טוב וממש תודה לכולם על אתמול... זה היה ממש ממש חשוב לי התגובות האלו פשוט זה היה כאילו אתם פה איתי, אז שוב תודה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
