לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים שלי (אחלה חיים ישלי)


יומן כזה שבו אני מספרת כל מה שעובר עלי..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

החייייים חרא!!!


אני לא מתלוננת על החיים שלי..

שלא תחשבו ככה..

פשוטט נמאס לי כבר! בקיצור בואו נתחיל מהתחלה..

אני ננסי בת 15 מאיזור המרכז..

אם חיים בזבל(בלשון המעטה.. כן?)

והחלטתי לפתוח בלוג.. כדי לפרוק עצבים..

בקיצור.. הנה זה בא..:

 

אתמול חזרתי מחזרות של הלהקה.. עייפה מתה מ11 בבוקר עד 9 בערב..

לא אכלתי כלום! אז ביקשתי מאמא שתקנה לי סלט(היא הייתה בארומה)

טוב היא קנתה לי ולאחים שלי..

ישבנו בסביבות השעה 12 וחצי(אני יודעת שמאוחר..) לאכול..

אחרי שסיימתי אמא שלי אמר לאבא שלי שאני צריכה להרזות (השמתי טיפה אני שוקלת 47...)

אבל מה הבעיה שאמא שלי אישה חסרת טקט..

היא אמרה את זה מול אח שלי (שכל שנייה מקלל אותי ואומר שאני שמנה..שמנה?חע!)

בקיצור אמרתי לאימא שלי שטוב לי ככה עם הבטן הקטנה שלי

אבל אח שלי החליט לקרוא לי שמנה.. וכמובן אימא שלי לא אמרה כלום!(למה שתגיד הרי זה הבן המתוק שלה)

הייתי בשיא הקריזה ואמרתי לו לך תזדיין ואז המפגרר הזה זרק עלי כוס ושבר אותה על הראש שלי..

ושם התחיל הכל..

אמא שלי במקום לבדוק מה איתי היא רצה לפסל שיש לנו בבית כדי לראות שהוא לא נשבר..

גאד מה הפסל חשוב לך יותר ממני?!

ואחרי זה ביקשתי ממנה שתגיד לו משו(לאח שלי)

אבל אמרה לי למה שאני יגיד את אשמה(מההההההה? במה אני אשמהה לאזעזל?!!?!?!?)

ואמרתי לך במה בדיוק אני אשמה בזה שהוא קרה לי שמנה? דאממ!

והיא אמרה לי לא לא בזה את בטוח אמרת לו משו בבוקר..

איך אמרתי לו בדיוק אני מ11 לא הייתי בבית!

בקיצור היא החליטה להעניש אותו ולא אותו..

ואז היא נכנסה לחדר שלי והתחילה לצעוק עליי שאני לא מסדרת ושאני לא מועילה ושאני עולה בלאגן!

(איך אני עושה בלאגן? אני לא נמצאת בבית יותר מ11 שעות ושאני חוזרת אני ישר עפה לישון! וחוץ מזה זה אחי שמבלגן!)

ואז אחותי התערבה ואמרה לאמא שלי "אולי תפתחי את העיניים שלך כבר!! את לא מבינה שהיא בכלל לא בבית אז איך היא תבלגן? וכאילו שאת לא רואה שזה הבן שלך שעושה הכל שזה הוא שמבלגן וזה הוא שמתחיל איתה כל שנייה תפסיקי להעניש אותה בכל דברר!! אפילו אבא אמר לך שהוא עושה הכל בכוונה(כפרע עלייה)

ואמרתי לה(לאמא) את זוכרת שלפני יומיים הוא עשה סלט מ5 צלחותת(גאדד חולני!)

והוא לא שטף הוא זרק לכיור כדי שאני ישטוף!

ואבא שלי אמר "תפסיקי להאשים את הבנות בהכל הן לא אשמות!

ואת ראית שהוא זרק עליה כוס...

מה עשית? כלום!

ואמרתי לאמא מה לא איכפת ממני אה? הפסל יותר מעניין אותך?

והיא כמובן ניסתה לצאת המסכנה ואמרה לא אכפת לי ממך כי לך לא איכפת ממני(איך לא איכפת לי ממך אה? כל יום אני מתקשרת אלייך כדי לשאול מה שלומך כל פעם שאני רואה אותך אני מנשקת אותך ואומרת לך תודה על הכל ואת? מתי את נישקת אותי מתי את חיבקת אותי לאחרונה?לפני 5 שנים?!)

ורק שתדעו...

אני גדלתי עם חינוך של עונשים (ריתוק,בלי טלוויזיה מחשב וכ'ו)

ואחי גדל עם חינוך של פינוקים ומתנות..

והכי מעצבן בכל זה שהוא יודע שתמיד אבל תמייד

אמא שלי תגן עליו..

אבל אני בטוחה שהוא ישאר לגור אצל אמא שלי עד גיל 56 חע!

אפחד לא תרצה בעל עלוקה מפונק שלא יכול לסדר אחרי הזבל שלו@!

נכתב על ידי , 29/8/2007 10:47  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה




461

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לננסי :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ננסי :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)