האמת שלי

אני זוכרת שלא מזמן חחחחחחח...לא מזמן הכוונה היא ל-14 שנה אחורה.

הייתי בנאדם שונה לגמרי יכלתי לעשות דברים בלי לדפוק חשבון כמו שאומרים.

נדמה לי שאני בילדות שלי עברתי כל כך הרבה עד שאימצתי לעצמי וככה גם תמיד חשבתי את הדימוי "ילדת רחוב"

נכון יש לי משפחה ויש לי בית חם ויש לי את כל הצרכים שאני צריכה אבל בכל זאת תמיד הרגשתי שלא דואגים לי מספיק כמו שאני דואגת לאח שלי.בעצם אני גידלתי את אח שלי.

אבא שלי בזמן ההוא עבד בכל עבודה מזדמנת כדי להביא את הפרנסה הביתה כן כן מה לעשות אין תואר אז אין עבודה טובה שתביא כסף.לעומתו אימא שלי היא בנאדם שקדן שלומד כל הזמן אז כמו שאמרתי לפני 14 שנה היא כמובן למדה לאחיות.

כיום אימא שלי היא אחות מצטיינת שמרוויחה את לחמה ביושר ואבא שלי מנהל עסקים בחו"ל (לא גאה בזה אבל גאה בו שהוא הגשים את החלום הכי גדול שלו שהוא להביא כסף בעזרת הכישרון שלו והדומיננטיות שלו)

אז כמו שציינתי אני הגדרתי את עצמי מאז ומתמיד כילדת רחוב (למרות שאימא שלי מתנגדת לזה נחרצות כי היא חושבת שהיא גידלה אותי כשבעצם היא למדה על הזמן-לא שאני מתלוננת או באה אליה בטענות להיפך הייתי רוצה להיות הבנאדם שהיא מבחינת ההשכלה שלה והחינוך שהיא נותנת לי)

הילדות שלי לדעתי הייתה מצויינת אבל מה לעשות כל דבר שאני מספרת או אומרת אומרים לי ההורים שאני ממציאה.

למה הם אומרים לי שאני ממציאה זה כי הם לא היו נוכחים בילדות שלי.

אני עשיתי שבא לי והיה לי את החופש שלי אני חושבת שבזכות החופש שהיה לי והלבד שהיה לי אני למדתי להיות בנאדם חזק שיכול להסתדר בכוחות עצמו אבל בכל זאת איכשהו לתת חלק מהכוח הזה לאחרים כלומר לא להיות אגואיסט.

ברור שלפעמים אני אגואיסטית אבל תלוי למי ותלוי מתי.

נחזור להתחלה:

בתור ילדה אני תמיד ידעתי מזה לא לפחד מאחרים לא לפחד מזה שיגידו לך משהו אבל ככל שהתבגרתי לאט לאט הבחנתי בזה שאני נהיית יותר ויותר מפוחדת מהחיים שלי.

חחחחחחחחחחח...כרגע נזכרתי במשהו,נזכרתי שכשהייתי קטנה (כלומר לפני 14 שנה) אני גנבתי מחנות סוכריות ובתור אחת שלובשת חולצות גדולות כל החולצה שלי הייתה מפוצצת בסוכריות.

חזרתי הביתה עם החולצה שמפוצצת בסוכריות והתחלתי לחלק את הסוכריות לבני המשפחה אימא שלי (למען האמת אני לא כל כך זוכרת מי) אמרו לי להחזיר מיד את הסוכריות.

תאמינו לי זה התחיל רק מסוכריות אבל עבר לסכומים אחרים שממש לא בא לי לפרט עליהם.

טוב כאן סיימתי