פרו אנה

אוף לא ירדתי בכלל, אתמול הייתי 53.5, והיום בבוקר נשקלתי ואני אותו דבר. החלטתי שהיום אני צמה, אבל לא כל כך עמדתי במשימה, בערב אמא ואבא דיי דחפו לי אוכל, אז אכלתי סלט ולחם עם קוט'ג. חוץ מזה כל היום לא אכלתי שום דבר והייתי כל כך רעבה וחלשה, בקושי זזתי, כל כך קשה לא לאכול כל היום... היה לנו שיעור ספורט והמורה שלנו לספורט פשוט קרעה אותנו מריצה לריצה ואינסוף מתיחות, או שרק לי זה נראה קשה כי אני בקושי חיה...

קיבלנו את הציונים של הבגרויות וקיבלתי בהיסטוריה 81 ולשון 89. אני ממש מאוכזבת מעצמי, ציפיתי לכל כך הרבה יותר, בעיקר בהיסטוריה, כמעט בכיתי כשראיתי את הציונים. זה הרס לי את היום.

חוץ מזה, אמא שלי החליטה שאני צריכה ללכת לפסיכולוגית, כי אני לא יכולה לדבר איתה על מה שעובר עליי, והיא יודעת שעובר עליי משהו, ואני צריכה לדבר על זה עם מישהו. אבל אני לא רוצה, ונורא קשה לי להפתח בפני אנשים, אני מקווה שהיא תרד מהרעיון בקרוב כי ממש לא בא לי.

זהו, מחר אני תכננתי לאכול מעדן 0% שומן וסלט (סה''כ 85 קלוריות), אני מקווה שיהיה טוב, ובא לי כבר לרדת את מחסום ה-50, לשנות קידומת, אני ארגיש כל כך טוב עם עצמי אחרי זה! זהו, ורק רציתי להגיד המון המון תודה לבנות שמגיבות ותומכות, אתן כאלה חמודות. זה באמת עוזר לשמוע כמה מילות עידוד מדי פעם.. נשיקות, אוהבת אותכן המון המון! ובהצלחה לכל האנות.