כתבתי סיפור ארוטי, אומנם ממזמן. אבל בכל זאת.
אני מפרסמת אותו כאן למרות כל המעמצים והמבוכה שזה גורם ועוד אלול לגרום לי.
אז כן.
הסיפור...
הסיפור שלי התחיל ביום שני, הגעתי לעבודה ופגשתי את האחמ''ש (אחראי משמרת) שלי עוד במעלית. (משהו שאתם צריכים לדעת לפני שאני מתחילה להשתפך זה שמהרגע שהגעתי לעבודה הזו לפני שנה התאהבתי בו, אף פעם לא ידעתי שאפשר לאהוב ולרצות כל כך מישהו- אף פעם- עד שהכרתי אותו.)
כשסיפרתי עלו לחברות שלי הן חשבו שאני אוהבת אותו בגלל כל הקטע הזה ש... טוב הוא קצת הבוס שלי, ולי מאז ומתמיד הייתה מן נטייה כזו להמשך לבנים עם כח, או לפחות סוג של... עד לאותו יום שבו מתחיל סיפורי כבר התחלתי להאמין בזה שהכל סתם שאני לא אוהבת אותו ואולי בגלל שאני כל כך רוצה להתאהב, אני מדמיינת דברים.
באמת כבר חשבתי שהרגשות שלי אליו -אמיתים, או לא-, הם חסרי כל סיכוי מימוש.
אותו יום שני נכנסתי למעלית לבושה כרגיל בג`ינס וטישרט שחורה עם הסמל של העבודה, אולסטאר אדומות, וכמובן מצויידת בתקווה קטנה שאולי לשם שינוי הוא ישים לב שאני לא הילדה הקטנה (טוב הכל יחסי) מהקופות.
אותו יום זה באמת קרה.
כשנכנסתי למעלית הוא הביט בי וחייך חיוך כזה של ''שלום'', חייכתי אליו בחזרה ואחרי שיחת נימוסים שלא באמת עניינה אף אחד מאיתנו, שתקנו. ממש רגע לפני שנפתחו הדלתות של המעלית הוא אמר לי ``רוני אני רוצה שתבואי אלי למשרד אחרי המשמרת, אני צריך לומר לךמשהו.``
מלמלתי משהו שנשמע כמו ''כן המפקד'' והוא צחק, וזה למרות שבאותו רגע קצת נהבלתי כי חשבתי שהוא רוצה לפטר אותי, או לספר לי דברים רעים, ואז כשהתחילו לרוץ במוחי מחשבות של ''מה כבר עשיתי?!'' הוא הוסיף ``תרגעי, זה לא קשור לעבודה``.
אותה משמרת עברה כל כך לאט שחשבתי שאני הולכת להשתגע, בדרך כלל השעון נח על פרק ידי ואני מציצה בו אולי פעמיים בכל המשמרת, לרוב זה פשוט כי אין לי זמן לזה.
המשמרת הזו חלפה כ''כ לאט.
הלקוחות היו מרגיזים, ופתאום אותן ילדות צנומות שביקשו ''הפוך חלש, חלב דל שומן, על בסיס מיים'', לא הצחיקו אותי אלה עיבנו.
בקיצור, רציתי שהמשמרת הזו כבר תיגמר.
הייתי סקרנית לדעת על מה הוא רוצה לדבר איתי.
וחוץ מזה אני כאילו מאוהבת בו כבר שנה, רציתי כבר ללכת להיות איתו לבד במשרד ולדבר איתו על משהו -לא משנה מה- שלא קשור בעבודה.
כשסוף סוף נשמעה ההודעה המיוחלת שמודיעה על סגירת המקום, חיכיתי שכל הלקוחות ילכו, ושכל שאר העובדים יתפנו לעיסוקיהם השונים. כשזה קרה הלכתי לשירותים שטפתי פנים, ידיים, ופיזרתי את השיער שהיה אסוף בקוקו. ואז אחרי כל ההכנות עליתי אליו מתרגשת ממשהו ואפילו לא מבינה ממה.
כשנכנסתי למשרד שלו הוא ישב שם על הכיסא מסתובב ובהה במסך של המחשב, כשהבחין בי הוא חייך את החייוך הנדיר כ''כ שלו ובקש ממני לשבת לידו. התיישבתי לידו בצייתנות, חייכתי אליו ואמרתי לו: ''אז סוליטר, זה מה שאתה עושה בזמן שאני מתמודדת עם כל הפקאצות שבאות לכאן!!!''
הוא צחק ונגע לי ביד בעדינות, אחרי כמה שניות של שתיקה הוא אמר ''תגידי מה דעתך שאני ואת נצא לאנשהו, לאן שמתחשק לך..?'',
כשהוא אמר את המשפט הזה, חשבתי שאני הוזה, משהו כמו בסרטים כשממש רוצים לשמוע משהו ואז מדמיינים ששומעים אותו.
לא ידעתי מה לומר לו, ברור שרציתי ללכת איתו, לא משנה לאן ולא חשוב מתי, כל מקום שהוא היה מציע היה מקובל עלי.
לאחר כמה זמן, כשכבר הייתי בטוחה שזה מה שהוא אמר, חייכתי ואמרתי לו שברור שאני רוצה.
פתאום שמתי לב שאני עדיין מחזיקה את היד שלו אז הסתכלתי לו בענים- יש לו עיניים חומות וגדולות, קצת שקועות- ומצאתי את עצמי דבוקה אליו, כשהוא מחבק אותי חיבוק חם, אוהב וחזק כל כך, חיבוק דובי.
שפתיו חיפשו את שלי ולשונו נכנסת לפי -אני לא יודעת כמה זמן התנשקנו אולי כמה דקות, אולי שעה, איבדתי לגמרי את תחושת הזמן.
באותו רגע לא יכולתי לחשוב על כלום, אבל הבנתי, רק באותו רגע, למה אנשים כ''כ אוהבים להתנשק, וזה היה מוזר בהתחשב בעובדה שלא הייתי בדיוק תמימה.
היה לי נעים ולא רציתי שהרגע הזה יגמר לעולם.
באותו רגע חשבתי שאני רוצה לשכב איתו, ממש רציתי את זה, ואפילו לא חשבתי על מה שאני עושה, התנתקתי ממנו בעדינות, והורדתי את החולצה והג'ינס שלי, הוא הביט בי משועשע, אבל לפני שהוא הספיק לומר משהו ליטפתי אותו קצת, ונצמדתי אליו, אחרי כמה דקות נוספות גם הבגדים שלו היו על הריצפה ושנינו עמדנו עירומים, מחובקים ומתנשקים בלהט.
התחלתי ללטף אותו לגעת בו, מרגישה אותו קרוב כל כך אלי, ומפנימה לראשונה שזהו, מה שרציתי כל כל מהרגע שפגשתי אותו אכן מתרחש עכשיו.
הוא ליטף לי את החזה ונישק אותו. ואני הייתי על סף עילפון.
הוא השכיב אותי על הריצפה, היה לי קצת קר אבל הוא חיבק אותי, עד שנשרפתי מבפנים, כך שלאחר כמה שניות למרות שהרצפה הייתה קשה וקרה היה לי נוח, נעים וחם, מאוד מאוד חם. הוא התחיל לנשק לי את הבטן והחזה ולאט לאט הוא ירד למטה, וכבר הרגשתי את הזיפים שלו מדגדגים לי את היריחיים והרגשתי את רטיבות החמימה מתפשטת לה.
כשהייתי ממש על הסף, תפסתי אותו מהמותניים ומשכתי אותו לעברי, הרמתי מעט את הישבן שלי לעברו, הוא חדר לתוכי נכנס ויוצא ונכנס ויוצא.
ואז כששנינו גמרנו, שכבנו, סתם ככה אחד על יד השני, ונתנו לדקות לחלוף.
אחרי כמה זמן הוא אמר לי ``וואו`` עם חיוך מבויש ומתוק כזה. חייכתי אליו ואמרתי לו ``כן, זה היה וואו`` .
אחרי עוד כמה זמן קמתי והתלבשתי.
לבסוף הוא הסתכל עלי נגע לי בכתף בעדינות ואמר ``אז מה? יום שישי אני ואת הולכים לסרט... נכון?!``
אז כמו שכבר הבנתם, ואולי בעצם לא. הסיפור מבוסס על פנטזיה שלי.
אבל כל קשר בינו לבין המצאות, הינו מקרי בהחלט.
שיהיה לכם יום נפלא
ממני
אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת מהרחוב