ג’וני בא, וזה משמח.

אני באמת לא יודעת למה זה כ''כ מפריע לי.

אבל כשהיא התקבלה לעבודה שאני עובדת בה -אפילו אם זה בדרך כלל רק בסופ''שים ובחגים-  זה הפריע, ועדיין מפריע לי מאוד.

וזה לא משנה שאני יודעת שהיא לא תשאר שם יותר מידי זמן מפני שהעבודה הזו לא מתאימה לה וגם בגלל שהיא לא צריכה כסף כי ההורים שלה ממש עשירים.

עצם זה שהיא התקבלה.

זה מעצבן אותי.

בכלל, העבודה הזו מעצבנת אותי, וכבר נמאס לי מכל המשמרות האלו, סימנתי שאני יכולה לעבוד כל יום כל היום, לא באמת חשבתי שאני אעבוד ככה.

אני עייפה, עצבנית ומדוכאת.

בנימה אופטימית זו, חג שמח לכולם.