ג’וני בא, וזה משמח.

התחלתי להתכתב עם בחור אחד במייל הצהלי, טוב הוא לא סתם בחור. קוראים לו שחר. והוא אחד הבנים הכי חמודים שיצא לי להתכתב איתם איי פעם.

הוא גם חייל, מנהל רשת.  ממש חכם והסביר לי איך לתקן את המייל.

הוא בחור מקסים. וממש כיף לי לדבר איתו, ואני יודעת שגם לו כיף גם כי הוא אמר לי את זה.

וגם כי הוא מדבר איתי כמו שבחור מדבר עם בת שמוצאת חן בעניו. ושהוא יודע שגם הוא מוצא חן בעניה.

היום סיפרתי לו שאני כותבת בלוג כבר כמעט 3 שנים, זאת אומרת לא הבלוג הזה. בלוג אחר שאני כותבת בו מגיל 15.

הבעיה היא שיש שם תמונות שלי. ואני פוחדת שעכשיו הכל יתקלקל.

ושמיום ראשון הוא כבר לא ישלך לי מיילים, ושהוא יתעלם ממני לגמרי.

זאת אומרת, אני לא פוחדת.

אנ יודעת שזה מה שיהיה.

אל תגידו לי שאם ככה הוא יגיב אז הוא בכלל לא שווה את זה.

כי גם אם הוא לא שווה (והוא כן ), זה עדיין יהיה נורא פוגע.

אני כ''כ מטומטמת.