ג’וני בא, וזה משמח.

אז נכון הוא לא הפסיק לדבר איתי, אבל הוא גם לא הצליח להכנס לבלוג שלי.

לפעמים אני חושבת שכל החשש שלי שהוא יראה איך שאני נראת ויפסיק לדבר איתי, כל הפחד הזה, הוא ממש דבילי.

אבל מה אם זה באמת מה שיקרה?

ועשיו, הוא כבר ממש רוצה להיכנס לשם.

מה אני אמורה לעשות?

חוץ מזה גם לו קוראים שחר.

פעם אחרונה שאהבתי מישהו כ''כ, למרות שהוא היה וירטואלי זה היה שחר, כשהייתי בת 15, ואת השחר הזה אהבתי בצורה מטורפת ואובססיבית.

(ולא אני לא אומרת שאני אוהבת אותו).

חוץ מזה הוא מבה''ד 7, איפה שעשיתי את הטירונות.

וחוץ מזה אני מרגישה שכל ההסטוריה חוזרת על עצמה.

וזה מלחיץ אותי.

וגם הרגשות שלי מלחיצים אותי.

אני יודעת שזה פוסט גרוע. הייתי חייבת לכתוב אותו כדי להשתחרר קצת.

למרות הניסוח המסורבל, ולמרות הקושי שבלהבין אותו.