ג’וני בא, וזה משמח.

טוב השחר הזה הוא באמת באמת הבן הכי חמוד שהכרתי איי פעם.

אני לא יודעת אם הוא ראה תמונה שלי או לא בסוף, כי אני לא יודעת אם הוא נכנס לבלוג שלי או לא.

אבל סיפרתי לו על החששות שלי, והוא אמר שזה בכלל לא משנה לו אם אני יפה או לא.

ובכלל הוא כותב לי מיילים כ''כ מעניינים ויפים שזה פשוט מגניב.

היום דיברנו על האם אנחנו יכולים להיות ביחד למרות המרחק, וסיכמנו שבינתיים נמשיך להתכתב כי את המייל יהיה לנו תמיד וגם נעים לנו ככה.

ואני שמחה.

כל הים אני מסתובבת עם חיוך דבילי, ואורן אמר שנדלק לי ניצוץ בעניים.

אבל זה לא כאילו שאני מאוהבת או משהו.

זה פשוט כיף לי שזה ככה.

אני פוחדת שהכל יתפוצץ לי.

שעובדים עלי, ש...אני לא יודעת.

זה כאילו שזה טוב מידי בשביל שזה יקרה לי. אני מרגישה שלא באמת מגיע לי כזה דבר.

אולי זו הסיבה שעד עכשיו לא היה לי חבר.

אני פוחדת שזה פשוט יעלם ושאני אפגע מזה.