ג’וני בא, וזה משמח.

אז ניסיתי להתחיל עם הבחור מידי.

זה לא ממש הלך.

שלחתי לו אסמס כאילו בטעות.

''למה נראה לך שזה משנה?''

והוא ענה ''מה??''

''מה, מה? את יודעת למה אני מתכוונת''

''מי זו?''

''אוי רגע, חן זו לא את? אבל עשיתי ''השב'', איזה מוזר''

''  זו לא חן זה הבחור מידי''- כלומר הוא כתב את שמו

''אויי סליחה, דרך אגב אני אני''- כאן כתבתי את שמי.

''שבת שלום אני''

''שבת שלום הבחור מידי''.

זה לא ממש הלך.

זה היה נואש מידי.

עצוב שהגעתי לרמה כזו.

לפחות חברה שלי חזרה מאילת וקנתה לי כובע מדהים.

שבת שלום....

''ומי יודע את הנפש של אדם בבדידותו, שמשמיים לא נכתב לו שאהבה זה יעודו''- נראה לי ששלומי שבת שר את זה.

אולי אהבה זה פשוט לא הייעוד שלי?

נולדתי כדי להיות בודדה וגלמודה לנצח.

אוף:(.

אני כ''כ רוצה אותו, והוא לא יוצא לי מהראש.

מה אני עושה?

הזמן לא אמור להעביר את זה או משהו?!

יום טוב

אני עוד צריכה לעצב את הבלוג.

אבל זה נורא מגניב כל האפשרויות עריכה.

עדיין לא קיבלתי תאריך חדש לניתוח, וכבר אין לי סבלנות אני רוצה שזה יגמר ודיי.

מחר אני חוזרת לבסיס.

ממש לא בא לי.

אבל מה חדש בזה?.

קניתי פאלפון נוקיה 6120 משהו כזה נראה לי.

ממש שווה שמתי את ''שי וייל בי לאבד'' בתור צלצול והורדתי מהמחשב תמונה של גרגמל וזה הטפאט שלי.

ממש מדליק:).

אני מרוצה מהרכישה, רק כאילו, הם היו יכולים להגיד לי שבשביל להכניס שירים אני צריכה כרטיס זיכרון. לקח לי מלא זמן לגלות את זה וזה היה מעצבן נורא.

חחח בסוף לקחתי את הכרטיס זיכרון מהפאלפון הישן שלי ושמתי אותו ובופס זה עובד והכל מסתדר.

לא חשוב אני הולכת לגלות את סודות הפרו וא לישון:)

ליל''ט

אז במוצאי שבת ה8.12 אני מתאשפזת.

אני הולכת להוציא גידול בגודל ראש מהצוואר, המילה גידול היא מפחידה מידי. זה לא סרטני.

תודה לאל.

אבל זה גוש ענק שנמצא במקום מעוד עדין, וצריך להוציא אותו.

אמרו לי היום שיכול להיות שאחרי זה יהיה לי עיוות בפה והוא כבר לא יהיה סמטרי, או יפה כמו שהוא עכשיו, מעציב נורא שהיום אמא קנתה לי לפגלוס וורוד עם נוצצים. אם יהיה לי עוות בפה אני יהיה יותר מכוערת ממה שאני עכשיו. וזה באמת יהיה נורא!!!

 או שאני אגמגם, או שאני לא יהיה יכולה להרים את היד...

כמובן שהכל בסבירות מאוד נמוכה, והיו חייבים להגיד לי את הדברים האלו למרות שאולי אף אחד מהם לא יקרה.

אבל זה יתכן וזה אפשרי.

וזה מלחיץ אותי מאוד.

אני מקווה שיהיה בסדר.

אבל אני פוחדת.:(

חוץ מזה הרופא שבדק אותי היום היה כ''כ יפה, היו לו עיניים כחולות מהממות באמת.

מחר אני הולכת בפעם הרשונה בחיי לעשות צבע בשיער.

אני מתלבטת בין שחור סיני, לחום עם גוונים אדומים  או חום עם גווני שמש. מה עדיף?

לילה טוב

ממני.

הבכיינית

הפחדנית.

היום לקחו את אחד הבנים מהבסיס שלי לכלא.

זה היה נורא מוזר ומפחיד.

הקטע עם החייל הזה זה שזה חייל שממש אכפת לי ממנו, אני מנסה להגיש אותו לפרוייקט בגרות ללוחמים למרות שהוא לא לוחם.

כאילו להגיש אותו על תקן חריג. ועכשיו אין בכלל שום סיכוי שהוא יקבל את זה. וזה חבל, וגם מעצבן.

וחוץ מזה היה לי עצוב נורא לראות אותו היום, היו לו מבט כזה, אולי המום וקצת מפוחד. וכמעט שבכיתי.

חוץ מזה שלאף אחד לא היה אכפת.

אני יודעת שהוא הכניס את עצמו לזה, אבל זה לא משנה את העובדה שעצוב לי בגלל זה.

אני לא יודעת מה הוא עושה עכשיו אבל מה שלא יהיה אני יודעת שבטח רע לו. וזה מציק לי.

יום טוב.