טוב אז אולי זו לא אהבת חיי. אבל ממש נדלקתי על בחור אחד מהיחידה שלי.
הכרתי אותו כשהוא רק הגיע, ואני עד הייתי פ.ת''ש תמימה וצעירה שלא מבינה כלם מחייה, אז לא ממש שמתי לב אליו, קלטתי אותו ליחידה, וכאילו הוא היה נראה טוב, אבל נו, יש הרבה חיילים חתיכים, מה אני אדלק על כל אחד?!
ואחרי זה הוא שובץ בבסיס אחר ששיך חיחידה שלי, ולא התראנו עד לפני כמה ימים שהוא הגיע לשלישות, אני כבר הפחתי למ.חינוך, ועברתי למשרד השלישות.
טוב הוא בא, והוא היה כל כך יפה, היה לו חיוך כזה חם, ומתוק. והוא היה נחמד ומצחיק
ואני? אני הרגשתי את המבוכה הזו שמרגישים כשנמצאים ליד מישהו שבא להרשים, ואז, טוב אתם בטח מבינים... הכל יוצא לגמרי הפך.
אתמול הוא בא שוב, היה לו כובע יפה וממש רציתי אותו (את הכובע), אז הוא סיפר לי שבשביל לקבל אותו הרביצו לו.
חחח אז אמרתי לו שאני מוכנה שהוא ירביץ לי ואחרי זה יתן לי את הכובע הזה.
הוא צחק.
וחבר שלו אמר לו לעשות לי שניצל. אין לי אפילו מושג מה זה.
מה זה אומר לעשות לי שניצל???
בכל אופן ממש נדלקתי עליו.
אבל מה בכלל הסיכוי שהוא יאהב אותי חזרה?
אני סתם מכוערת ושמנה.
וחוץ מזה אנחנו גם ככה בקושי נפגשים.
טוב לילה טוב בפעם השניה.
אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת מהרחוב