לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ג’וני בא, וזה משמח.



Avatarכינוי:  זאת מהרחוב

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

רווקה נואשת, כלומר- אני.


אז ניסיתי להתחיל עם הבחור מידי.

זה לא ממש הלך.

שלחתי לו אסמס כאילו בטעות.

''למה נראה לך שזה משנה?''

והוא ענה ''מה??''

''מה, מה? את יודעת למה אני מתכוונת''

''מי זו?''

''אוי רגע, חן זו לא את? אבל עשיתי ''השב'', איזה מוזר''

''  זו לא חן זה הבחור מידי''- כלומר הוא כתב את שמו

''אויי סליחה, דרך אגב אני אני''- כאן כתבתי את שמי.

''שבת שלום אני''

''שבת שלום הבחור מידי''.

זה לא ממש הלך.

זה היה נואש מידי.

עצוב שהגעתי לרמה כזו.

 

לפחות חברה שלי חזרה מאילת וקנתה לי כובע מדהים.

 

שבת שלום....

נכתב על ידי זאת מהרחוב , 28/12/2007 17:56   בקטגוריות אהבה, בדידות, חלומות, עצבים, אהבה ויחסים, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני כ''כ רוצה אותו.


''ומי יודע את הנפש של אדם בבדידותו, שמשמיים לא נכתב לו שאהבה זה יעודו''- נראה לי ששלומי שבת שר את זה.

 

אולי אהבה זה פשוט לא הייעוד שלי?

נולדתי כדי להיות בודדה וגלמודה לנצח.

אוף:(.

אני כ''כ רוצה אותו, והוא לא יוצא לי מהראש.

מה אני עושה?

הזמן לא אמור להעביר את זה או משהו?!

 

יום טוב

נכתב על ידי זאת מהרחוב , 27/12/2007 16:31   בקטגוריות אהבה, בדידות, פנטזיות, אהבה ויחסים, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז סוף סוף גם אלי הגיע הפרו:) וגם עידכונים


אני עוד צריכה לעצב את הבלוג.

אבל זה נורא מגניב כל האפשרויות עריכה.

 

עדיין לא קיבלתי תאריך חדש לניתוח, וכבר אין לי סבלנות אני רוצה שזה יגמר ודיי.

 

מחר אני חוזרת לבסיס.

ממש לא בא לי.

אבל מה חדש בזה?.

 

קניתי פאלפון נוקיה 6120 משהו כזה נראה לי.

ממש שווה שמתי את ''שי וייל בי לאבד'' בתור צלצול והורדתי מהמחשב תמונה של גרגמל וזה הטפאט שלי.

ממש מדליק:).

אני מרוצה מהרכישה, רק כאילו, הם היו יכולים להגיד לי שבשביל להכניס שירים אני צריכה כרטיס זיכרון. לקח לי מלא זמן לגלות את זה וזה היה מעצבן נורא.

חחח בסוף לקחתי את הכרטיס זיכרון מהפאלפון הישן שלי ושמתי אותו ובופס זה עובד והכל מסתדר.

לא חשוב אני הולכת לגלות את סודות הפרו וא לישון:)

 

ליל''ט

נכתב על ידי זאת מהרחוב , 16/12/2007 21:04   בקטגוריות בלוגים, אופטימי, אינטרנט, שחרור קיטור, צבא, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז בסוף אני לא בבית חולים.


בטלו לי את הניתוח

עד להודעה חדשה.

טוב לא ממש ביטלו פשוט דחו אתו.

הכל בגלל האלרגיה שמתסבר שיש לי לחומר חמצון לשיערות.

אוי נו באמת. איזו מטומטמת אני שחשבתי כמה יהיה מגניב לצבוע את השיער לפני שאני נכנסת לבית חולים.

חחח טוב וגם כדי לעשות עניים למתלמד עם העניים הכחולות.

אוי אני כזו גאון לפעמים.

עכשיו כשאני כבר פחות נפוחה, ולא יוצא לי דבק מהקרקפת, השיערות הפסיקו לנשור ושום דבר לא כואב לי, אני יכולה לצחוק על זה.

אבל עד אתמול הייתי ממש נפוחה ולמרות שהיה לי את הספר הארי פוטר ביד! עוד 4 ספרים מהמבצע אבא ב100 בצומת ספרים וספר מהמבצע בסתימצקי, לא יכולתי לקרוא כלום.

מובן שהיום בבוקר ישר התחלתי לקרוא את הארי פוטר.

אוקיי אנשים בלי לחשוף יותר מידי מידע, זה ספר ענק, אני פשוט מרוגשת כולי:).

סתם.

פשוט אני נהנת שש לי כ''כ הרבה ספרים ושבוע מנוחה. מצחיק שהשבוע הזה הוא באמת מנוחה, כי הכדורים נגד האלרגיה שאני מקבלת הם גם מרדימים אז אני ישנה המון.- לא שזה כזה משנה כי אני תמיד ישנה המון.

סתם עובדה.

כן.

עניים למתלמד עם העניים הכחולות.

חחח זה מה שרציתי לעשות.

ממש:).

חחחח.

 

אבל אמרו לי שזה בטח לטובה.

כל עקבה לטובה.

כשאני חושבת על זה אילו הייתי בניתוח הייתי מפספסת את השחרור של הבחור מידי.

וזו הפעם האחרונה לבטח שאני אפגוש אותו איי פעם.

עכשיו אני חוזרת לבסיס יום לפני.

זה נחמד:).

 

יום טוב לכולם.

ממני.

נכתב על ידי זאת מהרחוב , 10/12/2007 18:41   בקטגוריות אהבה, ארוטיקה, חלומות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשמחלקים קונדום בקניון ופוגשים את הצוציק החתיך מכיתה ח'


אתמול היה יום משונה.

פגשתי את הילד הכי חמוד שהיה לנו בבית הספר, הוא היה חבר של האח הקטן של חברה שלי, וטוב הייתי קצת דלוקה עליו איי שם בשלהי כיתה ח' או ט'.

קיצר נפגשנו במונית בדרך לעבודה (אני)

בדרך הביתה (הוא).

הוא עכשיו חייל בצנחנים, והוא גדל יפה, הוא למד שנה מתחתי ותמיד היה כזה ילד ג'ינג'י וחמוד. וחיכיתי ליום הזה שהוא יגדל.

עכשיו אחרי שנה שלא ראיתי אותו, אני יכולה לומר שטוב הוא בהחלט גדל. הוא נהיה ממש חתיך.

דיברנו קצת ובעיקר צחקנו משיחה של שתי זקנות שדיברו על זה שהן כבר לא יכולות להשים חזיות. וגם על בן של חברה שלהן שאמור להיות טבח, או רופא, או בעצם הוא סתם בטלן. חחחחח.

זה היה קצת מוזר, מה שיותר מוזר שלפני שהוא ירד הוא נתן לי נשיקה בלחי סימן כזה לביי, והרגשתי איך שהפנים שלי חמות כאלו.

אני לא מסמיקה אף פעם.

מה זה זה?

 

אחרי זה בקניון חילקו לי קונדום בשביל יום האידס.

זה קצת מוזר כי עכשיו אני מסתובבת עם קונדום בארנק.

אבל יודעים מה?

זה לא גורם לי להגיש מוגנת.

זה סתם מביך. כאילו המחשבה שמישהו יחטט בארנק שלי ויראה את זה.

 

תודה לכל האנשים שהגיבו בפוסט הקודם.

אני מקווה שיהיה בסדר.

ואני גם קצת יותר רגועה, והמחשבה על ההמון גימלים שיהיו לי אחר כך מרגיעה אותי.

אני צריכה חופש.

 

עשיתי צבע חום בשיער, זה יותר בהיר מהשחור שהיה לי. אבל אין כ''כ שינוי, לא משהו קיצוני לפחות.

אני רוצה לעשות  צמות על כל הראש לפני שאני מתאשפזת. כדי לא להיראות כמו אריה שהתעורר הפוך בבית חולים כשבאים לבקר אותי.

אני יודעת.

כן.

נשמעתי הרגע כמו פקאצה.

 

שיהיה לכולם יום טוב ושבוע מקסים

נכתב על ידי זאת מהרחוב , 1/12/2007 09:42   בקטגוריות אהבה, ארוטיקה, בלוגים, אהבה ויחסים, אופטימי, צבא  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





3,652
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאת מהרחוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאת מהרחוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)