מגבת היא, אחרי הכל, רק נייר גלגול עבה.

שלום בפעם האחרונה ידידיי.

אני סוגר שנה (וקצת, אני חייב להודות, הבלוג נפתח בדיוק חודש לפני היומולדת שלי שחל ב4.8, דהיינו בעוד 3 ימים) בישראבלוג, שאני חייב להודות, זה אחלה מקום, באמת, ממליץ לכל אחד.

אבל כשאתה מגיע למצב שאתה יושב מול הבלוג שלך, מתחיל לכתוב ועוצר כל פעם, במשך כמעט 3 שבועות, זה סימן כמו שאמר בנדל פעם, לסגור את הבאסטה. לא בגלל שאין לי מה לכתוב, חס ושלום, הטובים בינכם גם יקבלו את הכתובת לבלוג החדש שלי, אלא בגלל שיש נסיבות שבגללן אני צריך להפסיק לכתוב.

אני לא מתכוון לפרט, אבל כל הכתיבה תחת שם בדויק וזהות חסויה הזאת עושה לי די רע.

אז אני נפרד, בפעם האחרונה בהחלט, מכולכם. תודה שהייתם פה, הגבתם (לאו דווקא) והקשבתם.

תודה שחלקכם קיבלו אותי אל חייהם.

ועכשיו, אם לא אכפת לכם (ותכלס, לא ממש אכפת לי אם אכפת לכם), כמה פניות אישיות (ומי שלא רשום פה, שלא יחשוב שלא אכפת לי, פשוט יש כמה רמות של סימפטיה, אני מכניס פה את הגבוהות ביותר) לאנשים שישרא הכיר לי, והיה לי...אחר, בלעדיהם.

בראש ובראשונה, לבנאדם שהשפיע רבות (אין לו מושג כמה) (אולי כן) על החיים שלי, מאז אותו יום (ששמור אצלו בארכיון, שלי עבר מחיקות) באמצע אוגוסט. בן דובר, המנטור שלי. It's been a pleasure, ואם לא אכפת לך שהיורש שלך פורש מהבלוג המסחרי שלו, אני אשמח אם זה ימשיך. forever pimpin.

אח"כ, לאדם יקר לא פחות, הילדה הכי מדהימה שמסתובבת פה בישרא, שאני מצטער שהכרנו כמו שצריך רק בדצמבר אשתקד, כי כל רגע איתה... יותר ממיוחד. הרבה הרבה יותר. מור.

פניה נוספת אני רוצה להקדיש לעוד ילדה (או שנאמר אישה?) מיוחדת, הכי מיוחדת שיש, and damn proud 'bout it! לצ'. וד"ש לפרפר (שיזהר מהגלגלים של רפאל).

אח, כן. גם לך, רפאל (המסיע המתמיד) שמורה פה שורה. אולי שתיים. תלוי כמה כוח יהיה לי לכתוב את השורה שלך, כשעכשיו 4 וחצי בלילה אחרי הביקור אצלכם. היה כיף. גיוס קל, ומי ייתן ונוכל לשבת ולדבר כמו שתי זקנות בפארק בהקדם.

ונסכם את כל חדרה בפניה לבנאדם, שבמשך שנה שלמה גיליתי, כמה אנחנו נשמות תאומות. הסבר קצר: שנינו ילידי אוגוסט, שנינו עם עיניים כחולות, שנינו חולקים תחומי עניין והשקפת חיים דומה מאוד, ולפני יום התברר ששנינו התאהבנו באותה בחורה. פאקינג פסיכי, אם תשאלו אותי. ליאור. קפוץ לבקר, יש כוסיות.

אלה הם הפנטסטיק פייב שלי, אנשים משובחים יותר מכל. כל השאר, אל תחשבו ששכחתי. אבל יש מקומות שבהם אתה חייב לדעת לסנן (פוסט פרידה, 4 וחצי בלילה זה מקום כזה, לדוגמא).

חלקכם (האלה למעלה, אתם בטוח) יקבלו את הלינק לבלוג החדש שלי.

אני מבקש, אל תבקשו את זה מהם או משהו כזה. אני מקווה שאתם תגיעו לבלוג שלי למרות הכל, ומי שצריך לדעת, ידע שזה אני.

אני עובר לחיים ללא צנזורה, אומרים לי שיותר כיף שם.

אז בפעם האחרונה, signing off,

השועל.