בובה קטנה על המדף .

יום נורא, מה לא הבנתם ?!

אם זה באמת יקרה וככה הכל ישתבש לי מול העיניים ?

אני חייבת לשנות את הגורל, מה שלא יהיה זה לא יהיה ככה. אני לא אהיה כזאת,

אני לא מדחיקה דבר מהעבר שלי, אני לא יתלונן ולא יריב !!!1

אני אהיה כמו עכשיו, ילדה טובה של אמא.

ואם כן, אם זה יקרה ? ואם היא צדקה ?

אני לא יריב, אני אהיה כמו שאני עכשיו, אני אשאר ככה עם עיניים סגורות ולא אפקח לעולם.

אני לא יסתובב עם חבורות כאלו, אני לא אהיה בחברת נערים המזיקים לי.

אני בכלל לא אוהבת לבלות עד שעות מאוחרות, למה היא קבעה את זה לגורל שלי ?

זה לא מגיע לי שכל החלום הזה יתנפץ לי מול העיינים. זהו חלומו שמתפץ ככה לאט,

אני לא אהיה כזאת.

אני לא רוצה לפתוח את הנושא הזה, למרות שזה מאוד רגיש.

אני יתחיל במשהו אחר -

קמתי בבוקר ובלה בלה בלה.. היה לנו שיעור עם חגית המחנכת, בעיקרון קראנו שעה שלמה ועד

שהיא עשתה איתנו משהו זה היה שאלון על מחשבים ואחרי 3 שניות היה צלצול.

אח"כ היה היסטוריה. המורה היצורה הזאת העמיסה עלינו עוד ועוד שיעורים,

וכמה היא כותבת !!1

במשך 20 דק' היא אמרה 160 פעמים ( ספרנו ) ' אהה .. ' היא קוראת משהו וכל שניה

' אהה .. ' היא בלעה דג או משהו ?!

אח"כ הייתה הפסקה, הייתי עם אופק ולא עשינו כלום בעיקרון חוץ מלאכול את הקורנפלקס שלי.

ואז עוד פעם משהו עם חגית, היא נתנה לנו לעבוד בחוברת שסיימתי אותה אז עשיתי שער

למחברת לשון. יצא חמודי D:

ואז אנגלית, אני מתפלאה שהמורה ( לשם שינוי ) זכרה איך קוראים לי והחליטה שאני לא צריכה לשבת

דחוקה בפינה שהיא לא רואה אותי.

ישבתי ליד שרה והיה .. משעמם, כן זאת המילה- שעמום ' אטומי ' .

אח"כ הייתה הפסקה, נטשו אותי ונשארתי לבד, הבנים מו'1 הרסו לנו את הכיתה ועוד איזה טומטום

אחד התחיל להתנחל אצלנו בכיתה. מה יש להם לחפש אצלנו ?

כשיש צלצול הדבר היחידי שאני רוצה לעשות זה להתחפף מהכיתה שלהם לעבר הכיתה שלי.

חזרנו לשיעור אנגלית במהלכו חצי שיעור היינו במחשבים, אילנית המורה של הקבוצה השניה

לא הרשתה לנו לחזור לשים את הדברים שלנו ואני נתקעתי עם כיסא, 2 קלמרים ו- 3 ספרים.

אלמוג הזה התחיל להרעיש והוא הדליק את הרמקולים וצעקתי עליו שיכבה אותם.

נתתי לו גם מכה, לא שזה ממש הזיז לו. וחגית הייתה חייבת לראות את זה, זה לא כאילו הוא כזה תמים

שבחיים לא הרים יד על אף אחד. התחלתי לבכות מהכל, מהעניין שדברתי עליו למעלה,

מכל זה שנמאס לי ומהכל. אלמוג תמיד חייב להדביק לי את הסטיגמה של הבכיינית.

היה צלצול סוף כל סוף וגררו אותי לנשום אוויר, לא שהייתי זקוקה לזה כ"כ.

אח"כ היה שיעור עם חגית, מן ' חזרה ' למבחן שלנו. בלבלה אותנו עם שברים ומספרים עשרוניים.

ותומר, הוא כ"כ עצבן אותי !!!!!1

אתם לא רוצים לדעת מה הוא עשה, זה כ"כ גועלי.

זה ממש ממש היה מגעיל \:

ככה זה יום ממוצע בחיינו, שעמום, גועל וטמטום שוגרם לצחוק גדווול.

גיליתי גם עוד משהו מעניין. חזרתי לכיתה אחרי שעתיים אנגלית, בוכה ומיובבת ושני, ילדה שהייתי מסוכסכת איתה

ועם חברה שלה, זה סיפור שלם שבנוי על קללות וריבים. אני בעצמי לא מבינה איך הגענו למצב הזה.

בקיצור היא נגשה ושאלה אותי מה קרה לה ולמה אני בוכה.

היא קצת ' ערסית '. אם מורידים ממנה את החזות של הצעקות והאגרסיביות יש שם נשמה,

אני בטוחה. מתחת לכל אדם מסתתרת נשמה.

מצטערת שסבלתם אותי. אני לא בטוחה שאני מוקסמת, יש ימים ויש ימים.

זה יקרה, אני בטוחה, מקווה.

מצטערת שסבלתם, מבקשת סליחה מכל מי שפגעתי בו. אם זה יקרה מגיע לי,

אני פוגעת בהרבה אנשים, באנשים הכי חשובים לי לצערי. חשבתי על לצום,

ללא אוכל, רק שתיה. אני לא יענה את עצמי יותר מדיי.

אני מקווה שאני יזכר בציטוטים.

צום קל ! (:

עריכה :

הוו .. כ"כ מהר !!!1

חשבתי על זה לשווריר שניה ואני רואה אתכם בקוראים, ואם אתם קוראים קבוע

למה שלא תגיבו לי ? אתם באים להתרשם להעתיק ? ( אוי נו .. באמת .. מי ירצה להעתיק

מהבלוג החרוש שלי ?! ) טוב, אם תרצו תגיבו. אני אשמח 3 >

יומשה 3 >