' לכל התחלה יש סוף ,
ולכל סוף תמצא התחלה '
- קרדיט -
סגירה.
חשבתי. חשבתי לסגור את הבלוג ,
יש מס' סיבות לסגירה הפתאומית הזאת.
יש כמה ילדים מכתתי שקוראים כאן ,
אני רוצה להיות אמתית. לכתוב באמת את מה שאני מרגישה.
הפוסטים שלי נראים מרירים.
אני לא כזאת באמת בפנים , אני צוחקת המון עם חברות.
אני סוגרת מעוד סיבה.
אני רוצה גמילה מהמחשב ,
יש לי טונה של מבחנים.
רק היום היה לי מבחן בחשבון , אתמול מבחן בערבית ,
ומחר יש לי עוד מבחן בחשבון.
זה לא הכל ,
ביום שני יש לי מבחן בלשון ובחמישי מבחן בהיסטוריה.
עוד שבועיים יהיה לנו מבחן באנגלית.
זה המון , אין לי זמן לעדכן.
עשיתי נסיון , סגרתי את המחשב , לאחר 3 חודשים שהיה פתוח.
אני התרכזתי מאוד בהתכוננות למבחן בחשבון שיהיה מחר והנה -
פתחתי את המחשב ויצאתי מכלל ריכוז.
זה מעצבן , מעיק , מטומטם.
והכל בשביל מה ? לעדכן עוד פוסט על היום החרוש שלי.
נו באמת.
התגובות גם לא בשמיים. לפחות בפוסט על האהבה ,
אני ממש לא כותבת בשביל תגובות.
פעם כתבתי , אבל אני רוצה לכתוב בשביל עצמי.
שעברתי לישרא הייתי טיפואיסטית לשעבר
שחושבת שישרא זה סוג של טיפו.
אבל למדתי הרבה אודות ישרא,
ויש אפילו טיפואיסטים שעשו מן " אתר- בלוג ".
חשוב לי יותר להשקיע, הרי בלוג אישי לא יקדם אותי בחיים.
יכול להיות שתפגשו אותי בבלוג הבא שלי,
בלוג אנונימי. שאני יעדכן כל שבוע וחצי, לא כל יום.
אני רוצה באמת לפרוק על מה שאני חושבת, על הרגשות שלי.
יש פוסטים שאני פוחדת לכתוב -
אני לא צריכה את מבטי הרחמים של הילדים בכיתה שלי,
את המבטי כעס האלו.
היה לי פעם בלוג, הבלוג המפורסם כאן בתור הבלוג הקודם שלי,
הוא היה כישלון גדול.
המקסימום של התגובות היו 44 וזה היה בעזרת הצפות רבות,
ואני כתבתי באותיות מחוברות כמו
" אנני ללא יוודעתת, איזזה יווםם מעצצבן P ~ & : "
סימנים לא מובנים והמון דברים מגעילים.
הייתי גם עושה עיצובים מחרידים ורגילים של -
אני - אוהבת - שונאת - לעשות .
הוא ממש לא היה מצליח,
ואני שמחה שסגרתי אותו.
אני יושבת מול המסך ולא יודעת מה לעשות עם הבלוג.
להקפיא אותו / לסגור אותו / לתת לאחרים לעדכן אותו במקומי.
תנו לי עיצות ?
עד שיש לי בלוג שאני מרוצה ממנו, הכל חייב להרס.
אם לא נפגש יותר, תזכרו שאתם גולשים חביבים.
כל מי שפגעתי בו במשך הזמן שהבלוג היה כאן,
אני מצטערת.
יומשה 3 >
אולי בפעם האחרונה ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ימית D: