היום גבירותיי ורבותיי (או מחר - תלוי במולד הירח) מסתיים חודש הרמדאן ואנו מקבלים את פניו של "עיד אל פיטר", החג המציין את סיום הצום ונקרא גם "החג הקטן". אנו מסיימים חודש של קריאת קוראן ותפילות ממושכות, אך לאחיי וידידיי אני מציע שתמשיכו בעבודה המצויינת שעשיתם עבור האל גם בחודשים הבאים.
כולי תקווה שאללה נענה לתפילות המוסלמים ובמיוחד לתפילות של "ליילת אל-קדר", הלילה הקדוש ביותר בחודש הרמדאן. מדובר בלילה ה-27 או בסביבתו שבו אנחנו מאמינים ירד הקוראן הקדוש על הנביא מוחמד. תפילה בליילת אל-קדר שווה לתפילה של אלף חודשים.
את שלושת ימי החג נחגוג - כמובן - דבר ראשון באוכל, כדי להשלים את מה שהחסרנו בחודש האחרון.. עדיף להשתדל כמובן שלא להיסחף עם האוכל כדי שלא נתחרט אחר כך. את האמת, היום של החג, שמסמל את המעבר מהצום לשגרה, תמיד נחשב ליום קשה במיוחד בגלל שהגוף אינו רגיל לקבל מנות מזון במהלך היום, וכעת עליו לזלול מהבוקר ועד הלילה.. מצב ממש קשה ולא נעים...
החג הזה מסמל גם את ההתקרבות וההתחברות לקרובי המשפחה - זוהי ההזדמנות לבקר אותם ולדרוש בשלומם ולחדש שוב את קשרי המשפחה. היום השלישי של החג מוקדש בעיקר לאוהבי הטיולים וזוהי ההזדמנות לצאת באור היום לפיקניק, אחרי חודש שלם שלא התאפשר לנו להתקרב לאוכל בשעות האור. אגב, אחרי חודש הרמדאן נכנס חודש שוואל (על פי לוח השנה המוסלמי) ומי שרוצה לרשום לזכותו נקודות חיוביות נוספות צם שישה ימים מתוך חודש שוואל. מומלץ ביותר.
אני מאחל לכל אחיי המוסלמים חג שמח ועיד אל-פיטר שמייח..
(אפשר לקרוא עוד על הרמדאן במדור "ערבים ברשת" בעמותת ישראבלוג)