בין מציאות לפנטזיה..

יום שישי הגיע וכרגיל אני אמורה לעבוד אבלל ממש לא להתחשק לי וידיד טוב שלי הדליק אותי על ירדנית עוד מחמישי אז פיברקתי מחלה.. "שמע בוס אני עם התקף מגרנה מקיאה כל הלילה והבוקר אין מצב אני מגיעה לעבוד גם רופא היה אצלי נתן לי עירויי קיצור אני גוססת נדבר מחר חפש מלצרית אחרת.." ברור שעשיתי את זה הרבה יותר אמין וכאלו אפילו עם בכי בטלפון אין אני גדולה! :)

טוב אני הגיע הערב התארגנו אני חטיפי נשנש ודייזיי ידידי הטובים וחברתי הטובה שוש :) שלקח לי שעתיים לשכנע אותה לבוא איתנו.. אבל בסוף הצלחתי..

קיצור אני דלוקה על חבר טוב של חטיפי לצורך העיניין נקרא לו שוחט כן אני יודעת זה לא נשמע טוב אפילו מפחיד אבל הסבר בהמשך..

אז חטיפי הביא את השוחט ועוד חבר שלו קוש קוש זה בן אדם שצריך לבוא עם חוברת הדרכה הוא הכי מצחיק והכי לא ברור בעולם אבל שיהיה..

הגענו בסביבות ה1 לשם סוף סוף ראיתי את השוחט כי זה קצת טלנובלה מה שקורה בנינו או יותר נכון לא קורה.. הקטע זה שלפני 4 חודשים אני וחבר שלי לשעבר נפרדנו ומאז נורא קשה לי להחיל קשר או בכלל להתחיל עם מישהו זה ממש קשה לי בצורה מפחידה אז מצד אחד אני נורא רוצה את השוחט מצד שני אני לא ממש מראה את זה כי אני לא יודעת איך לעשות את זה בצורה נכונה קיצורסרט רע..

אז השוחט הגיע ואני פרפרים והתרגשות בפנים אבל בחוץ קרה כקרח כמו פולניה.. טוב נשנש ודייזי חתכו הבייתה נשארנו אני חטיפי שוש השוחט וקוש קוש ישר נרדם וחטיפי ושוש גם ואני והשוחט נשארנו כול הלילה ערים ושתינו וצחקנו ודיברנו המון והכינויי שהדבקתי לו שוחט זה כי הוא סיפר לי שהוא היה שוחט חיות עם הערבים שגרים בכפר ליידו כאילו שוחט כבשים וכאלו למאכל בעעע זוועות ואני רק נקרעת מצחוק כי אם לא נצחק נבכה אז צחקתי המון

הוא עושה את זה אשכרה כמו האדם הקדמון הוא שוחט את העגל ואז מדליק מנגל ואוכל אותו בעעע..

קיבינימט לא מספיק שאתה הורג את החייה המסכנה אתה גם אוכל אותה יאאאכסס יא מגעיל.. חחח נוו  מילא..

אז אחרי לילה נחמד של צחוקים ודיבורים סוף סוף התנשקנו וזה גם היה לקראת 6 בבוקר כילו כמה זמן לוקח לבחורה להתנשק עם מישהו שהיא רוצה מה גיל 12?! וגם התנשקנו איזה 10 דק' ב5 הראשונות אני בוקשי זזה אשכרה פולניה כאילו תתעשתי על עצמך יא מפגרת אבל אני בשלי קפואה לא יכולה לזוז :(

טוב עבר סבבה הוא עבר בהצטיינות את מבחן הנשיקה וכשהגיע הבוקר ושכולם התחילו להתעורר זהו אני בקושי שמסתכלת עליו לא בקטע של טוב נו כולה התנשקנו רד ממני אלא בקטע של אני לא יודעת מה לעשות ואני מהצד שלי כן מחזרת בערך או שכן מראה שאני רוצה קיצור אני שולחת רמזים סותרים והבן אדם ניראה לי שהתייאש :(

אז בערב שחזרנו הביתה יום שבת כאילו התקשרתי ואמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו החלטתי להגיד לו שאני רוצה אותו ואם זה רלוונטי כאילו ואם כן אז להסביר לו את המצב שלי כאילו שקשה לי וכאלו ואם לא אז כול הזיין =\

טוב אז קבענו לאמצא השבוע הוא אמר שהוא כול ה/שבוע בבית הוא חייל ויש לו מלא גימלים פרוצדורה לא משתמת חייבת לציין!

טוב התקשרתי יום ראשון מה קורה מה המצב הוא נשמע לי קצת עצבני והוא אמר לי שמשגעים אותו הוא לא יודע אם לחזור לבסיס או לא המפקד שלו עושה לו בלאגן והוא כולו היה מתוסכל אחרי שהוא סיפר לי אני עושה לו לא נורא יעבור אל תהיה יותר מידי מודאג והמילים שלי כמו כוסות רוח למת לא ממש עזרו ואני אומרתי לו רואים אותך היום אני רוצה לדבר איתך והוא כולו בעצבים עושה לי לא.. לא ניראה לי... אההה חבר בא אלי היום.. אווצ'ט זה כאב.. טוב ביי וניתקתי..

ואני ישר קיבינימט מה אתה מוציא עליי תתיסכולים שלך אנחנו עדיין לא חברים שניהיה חברים לא אכפת לי אני חושבת שהבן\בת הזוג צריך להיות איפשהו מין שק חבטות כזה כאילו שיהיה אפשר לפרוק עליו עם הבנה כמובן..

וכולי התבאסתי ואני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני נורא רוצה מצד שני ניראה לי שהוא דיי התייאש כאילו הוא אומר לעצמו פאק מה היא רוצה ממני או למי יש כוח לשגעונות של החולת נפש הזו והוא דיי מבולבל בגלל הצבא הזה שלו הוא רק התגייס יעני הוא חדש במערכת אז קשה לו והוא מבולבל אני מבינה אבל מצד שני אני גיי תלויי כאילו אני לא יודעת מה לעשות אם לרדת ממנו או לא..

אוףף מצב נאחס..

יאללה יהיה טוב אם יהיה אז סבבה ואם לא סימן שלא אמור להיות...

(חחח חמודה אני מנסה לנחם את עצמי.. לא ממש עוזר..=\)