"היו לי צרות רבות בחיי, ומקצתן ממש קרו בפועל"

אתמול ניסיתי להסביר לידיד שלי שהעולם מתחלק לשני אנשים, אחד שהנשיקות/זיונים/התנסויות אחרות שלהם נורא פסטוראלים ומדהימים , בעוד שהחלק השני נוטה לערוך השוואות בין נשיקה צרפתית לחשופיות דומיהן. אני, לצערי, או לבידורו של ידידי , נמנית עם החלק השני. 

ידידי, שהוא בחור בין 20 עם ניסיון מיני מכובד, לא הכיר את הדימוי להפתעתי . הוא רק יכל לספר על הערבים בהם הוא וחבריו ישבו ו"הריצו קטעים" על הפאדיחות השונות והמשונות שנתקלו בהם.

כנראה שיש דרגות לחולי נפש ואני ממוקמת במקום גבוה בסקאלת "חולי הנפש שעדין רשאים להסתובב ללא פיקוח של מוסד כל שהוא". כי כן , אני דימיינתי בפעם הראשונה שלי חיות ים כאלו ואחרות.. תהיתי על הזווית בה נראה בן הזוג כאשר גם מתנשקים וגם פוקחים עיניים ( אני חייבת לציין שמפאת אי התעניינות במעמקי נחיריו עצמתי חזק את עיניי שוב דיי מהר ) והברקתי בתובנה שהשינים קיימות שם גם כאשר מתנשקים ואי לכך מרגישים אותן (..וואלה..).

כל מה שביזארי, ילדותי עד דמעות, וקינקי בטירוף עבר לי בראש. הנאה זה לא היה. זה היה אדרנלין של ריגוש נטו. ריגוש מההתנסות הראשונית , מהבחור ... אבל לא מהנאה. אם זאת הייתה הנראה המוח שלי היה מייצר זכרון של האקט עצמו ולא רק של ה- לפני וה-אחרי. יכול להיות שהוא אכן היה מייצר לי זכרונות כאלה אילולא הלפני והאחרי לא היו גם הם כאלה לא שגרתיים....

אבל זה כבר סיפור אחר. זאת כבר אני מכניסה את עצמי לחול תובעני ואז מתוסכלת מהעובדה שאני שוקעת בו.

זאת אני שמוכנה לשיחות מצלמה תוך דיבור בשפה הטיזרית הרגילה שלי, אבל לא מספיק מנוסה כדי לדעת מתי בן הזוג מסיט את זה למקומות לא נכונים.. כגון בקשה שאתן לכתפייה לחליק עד הסוף וכו'.

אין פה ילדה קורבנית , שכן ידעתי לאורך כל הדרך מה קורה . יש פה ללא ספק ילדה מטומטמת, שכן דחקתי את המחשבות האלה לאיזה מקום נידח במוח שלי יחד עם הפרטים שפעם ידעתי על תום אבני ( כן וזה מקום נידח ואפל ). רציתי נורא להוכיח לאומרי המשפט "הוא לא בשבילך ילדונת הוא יותר טוב/מנוסה/יכול להשיג כל אחת אז למה דווקא אותך" שוואלה אחד כמוהו יכול להיות גם עם , שאלוהים יעזור, אחת כמוני.

יש פה ללא ספק ילדה.

זהו.

זה כנראה ה-משפט.

תמיד חשבתי שאני בוגרת לגילי ויכולה להיות לי בסבבה עם מישהו בן 20-21 ... חשבתי שאני מיוחדת משום מה , מה שבא באופן סוטר לחלוטין אל מול חוסר הבטחון שלי .

אבל לא. כל הילדות בגילי רוצות חייל וכולן חושבות שהן בוגרות מספיק להתמודד איתו.

חברות שלי, הרבה מהןאפילו הצליחו. אני לא.

אני ילדה כנראה.

אז חשבתי לעצמי שאולי עדיף לי להשתפשף קצת עם טירונים בגילי.

אבל אני לא מצליחה. אני מרגישה פיזית שאני לא מסוגלת .

אם ככה . אם אני לא יכולה להיות עם חברה בגילי ולא מצליחה להיות עם גדולים יותר ... כנראה שאמשיך להיות לבד.

כנראה שאתקל בחשופיות ואשווה אותן לנשיקה ההיא.. בנתיים לא להפך.