טוב אז פורים היה הזוי.
בהתחלה עוד חשבתי על ע. אבל במוצ"ש יצאנו למסיבה.. שהייתה די חרא, אבל אז הוא בא..
רקדנו,רקדנו הרבה, דיברנו.. פשוט נשמה.
אחרי המסיבה דיברנו שוב וקבענו להיפגש יום אחרי, אני כולי במחשבות.. והוא מודיע שעה לפני שהוא לא יספיק להגיע.
רציתי לקבור את עצמי.
יום אחרי שולח סמס מתנצל על אתמול בלילה.
בערב דיברנו.. כרגע קבענו ליום חמישי בלילה, אבל יש גם את היומולדת.. אז מה אני עושה?הוא יהיה עם חברים? הוא בא לבד?
אין לי כוח לבעיות ולצרות על הראש אבל הוא פשוט מקסים.
גם חתיך, גם נשמה.. אבל אני מפחדת ליפול בפח.. אולי הוא לא באמת כזה? איך אני יכולה לדעת? כי הוא מדבר כ"כ יפה.. אבל לא פגשתי אותו שוב פעם. אני מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, שזה לא יהיה משהו דפוק, שאני לא אתאכזב.
עריכה:
יום רביעי בבוקר אני מקבלת עוד סמס בו הוא אומר שהוא נוסע לצפון עם המשפחה, איזה כיף. הברזה שניה.
אני אוכלת את עצמי ומתחילה לחשוב שדי לא נדבר יותר ובצהריים הוא שולח הודעה, אמרתי לו שהוא ביאס והוא אמר שהוא יפצה על זה.
חמישי בצהריים אני אצל חברה, גם דיברנו כזה בקטנה.
מוצש הוא שולח שבוע טוב, עניתי והוא מתנתק. לא התחבר יותר
ועכשיו אני לא מפסיקה לחשוב. כל הזמן לחשוב.
אני רוצה לראות אותו.
עריכה שניה:
יום אחרי בבוקר כשאני כולי בבאסה אני מקבלת סמס ממנו. הציע שנפגש בחמישי בלי הברזות, חמוד קטן. אמרתי שאני לא יכולה בחמישי, אז קבענו ברביעי. זה מחר.
אמא, קצת קשה לי לעכל את זה, מפחדת שהוא עוד פעם יבטל. מה ללבוש? איך יהיה? איך נתנהג? על מה נדבר?
יהיה טוב, נכון? צריך רק ביטחון.
עריכה שלישית:
נפגשנו ברביעי, היה טוב. באמת שהיה כיף,התנשקנו.
בחמישי הוא בא להגיד שלום, גם לאיזה 3 דקות והתנשקנו.
מה יהיה עכשיו? הולך להיות שבוע לחוץ ולא בטח שייצא לנו להיפגש.. ובכלל לדבר.
שונאת את הלחץ ואת המחשבות ואת הבאסה מכל שטות קטנה.