פרק שמומלץ לאוהבי ריקוד וכישרונות

הגעתי לבית ספר, וכרגיל, הייתי מאוד לחוצה.

למה אבא החזיק מעטפה שרשום עליה רחוב הסביון?

האמת, במשך היום, דיי שכחתי מהנושא הזה, אמרתי לעצמי "אשאל אותו בבית.."

ביום הלימודים בעיקר התרכזתי במחשבה שהיום באים הפועלים לבית שלנו לשפץ ויהיה לי בעיות עם רעש ..

הגעתי הבייתה , כרגיל , ישבתי בפינה הקטנה שלי. הלכתי לסלון לשאול את אבא מה זו המעטפה הזו, בדרך דיי משונה.

"אבא!למה? למה נתת לו? באמת שהחדר היה מסודר והשקעתי בלימודים והתקדמתי בריקוד והייתי קצת במחשב. אז למה?"

אבא לא הבין על מה אני מדברת והסתכל עליי בפרצוף שואל.

"נו המעטפה , למה נתת לטומי? ראיתי שרשום רחוב הסביון".

אבא גיחך לו ואני לא הבנתי מה מצחיק אותו.

הוא ענה "זה אחד הפועלים גר כאן בשכונה ואני צריך לשלוח לו תשלומים, על הצביעה שהם עשו בסלון."

נרגעתי. חייכתי חיוך מבושה והלכתי לחדר שלי.

הכנתי שיעורים ברפרוף. מה לעשות? נגמרו לי הכוחות וגם ככה לא יכולתי להתרכז. החלטתי להתקשר לחן , סתם אחת הילדות שכייף לדבר איתה.

יצאנו למרכז ופגשנו שם את אסי וטומי ביחד.

נהייתי אדומה והיו לי מעין פרפורי בטן.

אסי וחן חברים. אז כמובן שהם הסתודדו ביניהם.

אני וטומי נשארנו לנו ומצאתתי עצמי הולכת יד ביד עם טומי ומדברת איתו על דברים אישים.

כן. טעם הנשיקה היה אדיר חשבתי לעצמי. טעם הנשיקה שהתנשקנו במרכז. זה היה כ"כ כייף. הוא מנשק עדין, ולא לוחץ עליי.

חזרתי הבייתה כולי עם חשק לקפוץ.

הדלקתי את המוזיקה בחדר והתחלתי לקפץ במשך שעה. היה רק 18:30 ומאוד השתעממתי.

יצאתי החוצה ולכבוד הכישרונות הצעירים החלטתי לשפר את הריקוד, ראיתי מודעת ריקוד אחת. ביררתי כמה זה עולה. זה דווקא דיי זול מרוב השיעורים שיש פה בסביבה.

ערב אח"כ , הלכתי לשיעור ניסיון. בבית ספר היה דיי טוב, טומי הסתכל עליי הרבה. נהנתי מזה.

בשיעור נסיון הייתי ברמה בינונית, לא גבוה לא נמוכה.

נירשמתי.

נתתי את כל כולי.

והמורה , דינה, אמרה לי משפט שלא הפסקתי לחשוב עליו משום מה "ההשקעה מתגמלת את העמלים"

כלומר, אם אני אשקיע אני אתוגמל ואקבל משהו בתמורה לכך שעבדתי קשה.

משפט חכם חשבתי לעצמי.

זהו בינתיים :)

המשך יבוא.