אחי, תעביר ת'גיטרה

אני: "יואוווווו משעמם לייייי משעמם לי משעמם לי!"

ב': "כן, אה?" החזירה בייאוש

אני: "כל כך משעמם לי שאני יכולה לצפות בשני שידורים רצופים של יום בחיי אבי ביטר. רצופים!"

ב': "או אה, עד כדי כך?" התפלאה. "אז תעשי את מה שאני עושה".

אני: "ביד?" היתממתי

ב': "הדס!"

אני: "סליחה."

ב': "תראי ערוץ הקניות.. מתחילת החופש אני רואה את זה בלופים.. אההה יש עכשיו את מוצר היום!!! ביי"

"טוב, נו, מה יש לי להפסיד" סחבתי את עצמי לטלויזיה.

איך שפתחתי את הערוץ קפצו עלי שני הבבונים האלה. הם יכולים לשכנע אותי לקנות כל דבר.

"אמא, מה דעתך לקנות מגב שהוא גם עט וגם מנקה חלונות? זה עולה רק 750 שקל!"

אמא: "לא צריך, אבא כבר קנה"

ויש להם גם מבצעים כאלה..: "המחיר הרגיל הוא מליון שקל, אבל בערוץ הוא רק 400 אלף שקל, ואם אתה מתקשר ב-10 שניות הקרובות אתה מקבל הנחה נוספת של 50 אחוז, אך אם אתה חומד לצון ואתה מתקשר ב-4 דקות הקרובות אתה מקבל 30 אחוז הנחנה פלוס ארוחה חינם בברגר קינג, ואם אתה מתקשר תוך כדי קפיצה על רגל אחת ודופק על הראש שלך בטטות זה יעלה לך 10 שקלים בלבד".

בסוף יוצא שאתה חוסך 700 אלף שקל על מכונה להכנת מעמולים ביתיים שממילא לא היית צריך. מה, לא תקנה?

אחרי שמאסתי בערץ הקניות, ואחרי שהתהדרתי לי בסדרת קלטות לחיטוב הישבן ובבית חדש בדיור מוגן, אמרתי לעצמי: "הדס, הולכים לסנטר!". אני תמיד הולכת לשם כשאין לי דבר אחר לעשות. ז'תומרת, אני תמיד הולכת לשם. וגם זאת הייתה אני שאמרתי, מה אני אתחיל עכשיו להתווכח עם עצמי.. אז הלכתי.

אני מאוד אוהבת את הסנטר. יש שם אחלה חנויות, ותמיד פוגשים שם אנשים שמכירים (גם אם הם קצת מסטולים..). אני הולכת לשם פעם בכמה חודשים במטרה לרענן את מבחר הבגדים שלי (ופעם ביומיים סתם כי אין לי מה לעשות). עכשיו, למצוא בגד שיענה לטעמי זאת משימה מתישה (כמו לנסות להבין מה המנקה האתיופי אומר. .."אבל אני אומרת לך שאני לא רוצה שתכה בי עם המטאטא!!!").

אחח, הבגדים האלה בחנויות.

"נו, אז איך זה?"

-"פרחוני מדי"

"וזה?"

-"ורוד מדי"

"ומה עם זה? זה ה-דבר. כולן הולכות עם זה עכשיו"

-"חושף את הישבן מדי.. וזה גם שקוף.. ומכוער"

"טוב, אז את זה בטח תאהבי"

-"הו, זה דווקא נראה טוב, לא ורוד, לא שקוף, בטח לא פרחוני.. אני הולכת למדוד"

..............

..............

"נו, אז איך זה?"

-"אחלה, רק.. מה זה.. ה.. חור הזה בפופיק?"

עבודה:

חלוקת פלאיירים זאת חרא עבודה! חרא!

והכסף שאני מקבלת בכלל לא מספק אותי (יחסית לעבודה הקודמת שקיבלתי 1000 ללילה.. סתם)

יש לאנשים כאלה שמות.. צריך להקים אגודת התרמה לדבר הזה, זהו דפק לכל החיים.

חילקתי לתומי פלאיירים באחד מהבניינים, כשלפתע עייני ננעצה בתיבת דואר אחת. על התיבה היה רשום באותיות גדולות ושחורות:"כאן גר בכיף רחום חנניה". מה, מה זה רחום חנניה? זה לא הולך ביחד, לא מסתדר. ואיך הוא גר בכיף שם? אני לא אאשים את הילדים המעצבנים שמצלצלים לו באינטרקום ובורחים.. (כי זה כל כך כיף!!! ותמיד אחר כך יש מה לספר .."ואז.. צלצלנו לו באינטרקום וברחנו חיחי, אז הוא צעק שם מי זה מי זה ואף אחד לא ענה לו חיחי").

ואיכשהו, תמיד כשאני מחלקת פתאום יוצאת איזו זקנה מהבניין שמרשה לעצמה לנהל לי את חלוקת הפלאיירים באותו הבניין. "אז את שומעת, מותק, פה-ההוא-לא-גר-כי-הוא-נסע-לחופשה-אז-אין-טעם שתשימי-לו-וההוא-השמן-הזה-מהדירה-ממול-נסע-לטבריה-עם-המאהבת-שלו-אבל-אשתו-לא-יודעת אז-אל-תספר-לה-אל-תשימי-גם-לו-ההוא-בדירה 5 אף-פעם-לא-יוצא-מהבית-כי-הוא-מאונן-כפייתי-מול-פורנו-של-דרוזים-וההוא-בדירת-גג-מת-היום-(הוא עצבן אותי אז יריתי בו)... ואני-סתם-לא-אוהבת-ששמים-לי-פלאיירים-בתיבה".

- "טוב, אם את אומרת.."

קטע שהצחיק אותי:

מיומנו של גבר:

כשהייתי בן 14, רציתי שביום מן הימים תהא לי חברה.

כשהייתי בן 16, הייתה לי חברה, אבל לא הייתה תשוקה, אז הבנתי שאני צריך חברה עם תשוקה, שיהיה לה רצון עז לחיות את החיים.

כשהייתי באוניברסיטה, יצאתי עם אישה מלאת תשוקה, אבל היא הייתה רגשנית מדי. כל הזמן בכתה על כל דבר פעוט ואיימה להתאבד, אז הבנתי אני צריך אישה יציבה.

כשהייתי בן 25 מצאתי לי אישה מאוד יציבה. היא הייתה מאוד צפוייה ושום דבר לא הלהיב אותה. החיים הפכו מאוד מונותוניים ושגרתיים. אז הבנתי שאני צריך אישה יותר נלהבת. עם טמפרמנט.

כשהייתי בן 28 מצאתי אישה נלהבת, עם המון טמפרמנט, אך לא הצלחתי לעמוד בקצב שלה. היא הייתה רצה ממקום למקום ומדבר לדבר - מבלי לעצור לרגע, התנהגה בצורה אימפולסיבית וקריזיונרית. רבה ונתקלת עם כל מי שמזדמן לדרכה. הרגשתי אומלל ומאושר בו זמנית. בהתחלה זה היה משעשע ומחשמל - אבל ללא עתיד. אז החלטתי שאני צריך מישהי שאפתנית.

כשהייתי בן 31 מצאתי אישה אינטליגנטית ומאוד שאפתנית. אישה עם שתי רגליים על הקרקע. החלטתי להתחתן איתה. היא הייתה כל כך שאפתנית שכעבור זמן קצר היא בקשה להתגרש ונשארה עם כל מה שהיה לי.

היום, בן 40, אני מחפש נשים חתיכות עם ציצים גדולים - וזהו!!!

ציטוטים:

השעה 3 בלילה. אבא מתקשר אלי לפלאפון.

אבא: "הדס, רוצה משהו מהסופר?"

אני: "מה??" עניתי חצי רדומה

אבא: "מהסופר, מהסופר"

אני: "אני רוצה לישון, לישון!"

מה הוא עושה בלילה בסופר?

רויטל, זהר ואני יושבים.

רויטל: "שמת לב לזהר? יש לו שין כשהוא מדבר"

אני: "שין? זהר, יש לך שין? ממתי יש לך שין? תגיד שלום אני משה"

זהר:"סאלום אני מאסה"

רויטל:"את רואה?"

אני:"תגיד שרה שרה שיר שמח"

זהר:"סרה סרה סיר סמח"

אני:"תגיד גנן גידל דגן בגן הרבה פעמים"

זהר:" גנן גידל גדנן בגן דיגן בגן"

אני:"נפסלת"

מסר מוסווה לקוראים:

תגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבו

תגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבו

תגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבו

תגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבותגיבו

תגיבו! י-אללה