(הזר המסתורי - מארק טויין)

"ואתה אינך אתה - אין לך גוף, דם, עצמות, אתה אינך אלא מחשבה. אני עצמי לא קיים; אני חלום בלבד - חלומך, פרי דמיונך. ברגע שתבין זאת, אתה תגרש אותי מחזיונותיך, ואני אתפוגג לתוך האפסות שממנה יצרת אותי... אני כלה - הולך ונעלם - חולף. בעוד שעה קלה תהיה לבדך בחלל חסר הגבולות, על מנת לנדוד בבדידותו האינסופית, "

קרעו לי את הדף האחרון מהספר.

איך אישן הלילה?

נדבקתי בצנונית, כנראה מהמערכת החיסונית הנקמנית של נס, ולכן אני מבלה את שארית זמני במוסיקה ובקריאה. יש לי ברירה? הטלוויזיה לא עובדת, המחשב תכף קם, זורק את הכונן שלו בעצבנות כנגד הרצפה, וממלמל משהו על חוזה פיטורים בדרך לדלת.

כיפור כיפורי, כפרות.