אני משתגעת >!@#$%^&*)(<
די כבר , כמה אפשר ?!
גם אהבה וגם עומס .
אהבה .
למילה הזאת יש משמעות כל גדולה ועמוקה בשבילי .
אני מאוהבת , אבל אף פעם לא הייתי מאוהבת כל כך .
זה מאוד קשה לחשוב שיש תקווה לחברות כשאת אותו במשך חצי שנה , עוד 5 בנות בכיתה
שלך אוהבות אותו ויש להן הרבה יותר סיכוי איתו מאשר לך.
הילד הזה לא שם עליי ובקושי יודע שאני קיימת .
מתחילת השנה היו לו בערך 2 חברות , וכשראיתי אותן איתו - זה כל כך כאב בלב .
כשהוא נפרד מהן - זה נתן אור והייתי כל כך אופטימית אבל הבנתי שאינלי סיכוי .
אני ניסיתי לשכוח אותו - אבל אין דרך לשכוח אותו , אני ממש מאוהבת .
אף פעם לא הייתי מאוהבת ככה . אף פעם .
אני יושבת וכותבת את ויוצאות לי דמעות כי עד עכשיו ידעתי אין לי סיכוי איתו -
אבל עכשיו זה ממש ברור .
כואב לי בלב, אבל כל כך כואב כשאני רואה אותם יחד , מתחבקים או מתנשקים.
אני מסוגלת לבכות .
כבר בערך 5 מהחברות שלי יודעות את מי שאני אוהבת והכל בגלל שסיפרתי לאחת -
זה התגלגל והתגלגל ובאיזה מצב אני עכשיו ? שתיים מהן כמעט סיפרו לו !
אני נשבעת שהייתי מסוגלת לרצוח אותן !
אני כבר לא סומכת על אף אחד .
עומס .
אין צורך לפרט , נכון ?
אבל בכמה מילים .
אני לא מבינה , המורים אומרים שיש לנו חיים ושננצל אותם אבל יש בעיה !
הם לא נותנים לנו לנצל אותם עם כל העבודות והמבחנים ! די כבר !
כמה אפשר ?! תנו לנו לנצל את החיים שלנו !!
עריכה , 11.2.08 :
אני אהייה שם , ואתם ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
