לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

When Life's Get Better Everyday




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

היום קברתי חבר.


ישנם שניי דברים שיכולים לגרום לחבורה של 15 איש שהיו פעם חברים להיות ביחד שוב , שמחה או כאב.

לצערי היום זה היה הכאב.

 

קצת קשה לי לעכל , הכל מעורפל וקשה גם לשחזר,

כל מיני רגעים שהיינו ביחד פעם , עברנו דווקא הרבה.

הכרנו עוד בחטיבת הביינים והיינו ביחד בכיתה כמה שנים טובות

היינו חברים טובים למשך זמן רב , בתוך הלימודים ומחוץ ,

הייתה גבר נפלא. יפה , חזק , נראה טוב  , ומצחיק ,

החלטת לעבור בית ספר מאחר ולא הסתדרת עם הרבה אנשים,

זה גרם לנתק קטן אבל חזר כשהגענו לתיכון.

היינו הולכים ביחד לג'ודו , יוצאים לבלות בסופי שבוע ,

היית חלק מחבורה ענקית של 15 איש שלבסוף התפרקה

כאשר כל אחד התגייס למקום אחר .

רבים מהאנשים נשארו בקשר , חלק היו בריבים

ואני הייתי זה שפשוט עבר לעיר אחרת , הנתק אחי , לא היה רק ממך

אלה מאוד הרבה אנשים , היה קשה וקשה גם היום לשמור על קשר איתם.

היית בן אדם נפלא , ושמחתי להכיר אותך , היית חבר נפלא ושמחתי להיות בקירבתך.

לצערי בשנה וחצי האחרונות לא יצא לי לראות אותך בכלל מאחר ואני גרתי בעיר אחרת

ואתה בכלל היית עסוק בבעיות שלך , ובחברים אחרים שאני אשארתי מאחור.

אני מצטער שלא יצא לי לראות אותך שוב , וכל מה שנותר לי ממך זה כמה תמונות במחשב ,

כמה זכרונות ישנים ....

 

היום בשעה 8:00 בבוקר , נסעת על האופנוע בדרך לעבודה כאשר איבדת את חייך

בתאונה מיותרת לחלוטין בכביש 5 . את ההודעה שמעתי בכלל ב 13:00 בצהריים

ולמשך שעות לא הצלחתי לסדר את הסדרי הנשימה שלי, הייתי בעבודה נכנסתי יצאתי

כל שניה מהדלת של המחלקה כאשר מסתכלים עליי ולא מבינים על מה מדובר.

איבדתי חבר בתאונה אמרתי.. ומשם רק כאב נשאר.

 

חזרתי מהלוויה לפני שעה , ידעתי שאני הולך לראות הרבה אנשים שחשבתי שלעולם

לא אראה יותר , פגשתי מלא חברים שלי מפעם , פגשתי אנשים ומקורבים מהשכבה שלמדנו בה.

הסתכלתי על כולם בוכים , חלק עוצרים את הדמעות , אבל אצלי זה פשוט לא יצא . לא הצלחתי

לגרום לזה לצאת , היו הרבה אנשים , נסיתי להתקרב כמה שיותר בשביל להיות קרוב בדרכך האחרונה.

המשפחה שלך כבר לא ממש זוכרת אותי , היינו חברים ממש טובים שהיינו קטנים , אני מסתכל עליהם

כואבים ובוכים ואז אוליי יוצאת לה דמעה. הסתכלתי עליך , עטוף בתכריכים לבנים, מוכנס אל אדמה קרה

מכוסה באבנים שלעולם לא תצא מהם , קשה לי לעכל את זה. קשה לי.

 

למרות הנתק הענק שהיה לנו , אני זוכר אותך , יש מקום לגעגוע .

לא נשכח אותך , ותמיד נזכור אותך כפי שהיית , מצחיק , יפיפה , אדם מוצלח ובעל אופי טוב.

 

אני לא יודע איך לסיים את הכתיבה הזאת ,

תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים ,

אני מקווה שאתה נמצא במקום יותר טוב , ככה לפחות אומרים.

ושלא נדע עוד צער , בין החברים.

נכתב על ידי Sushing , 17/9/2008 20:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Sushing

בן: 38

תמונה



מצב רוח כרגע:


1,110
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSushing אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sushing ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)