החיים והמוות ביד הגורל.למה דווקא בידו? הגורל אכזר!

אני מרגישה כאילו המטרה שלי בכל שבוע זה להגיע לסוף השבוע.

אפילו כשזה יום שבת בערב,אני מתה להגיע לסוף שבוע הבא.

כאילו כל מה שבא לי לעשות זה או לשבת בבית ולהתבאס,

או לצאת עם חברים לחייך ולצחוק,אבל להיות מבואסת בפנים.

זה כל כך מעצבן שאני לא יכולה לשתות אלכוהול!

אני מרגישה שרק עם איזו בירה טובה הייתי שוכחת את הדברים המבאסים.

אפילו שבירה אחת לא כל כך משפיעה,וכבר שתיתי את זה פעם אבל נהייתי אדומה.

אולי אלרגיה אולי מיני אלרגיה אבל אני שונאת את זה שאני לא אוכל לשתות אלכוהול כשאהיה גדולה!

אני מרגישה כאילו מה שבא לי לעשות עם חברים זה רק לשבת ולשתות,אבל שוב אני לא יכולה.

אז מה שאתמול עשיתי עם חברים, (מספר חברים מצומצם, אני שתי חברות ושני ידידים מי"א) זה רק להימרח על המיטה והספה ולראות סרטים.

נכנסתי לבאסה לא מוסברת מאתמול בערב,באסת ה"אנ'לא יודעת"

אני רוצה להתפרע להרגיש שעשיתי משהו שהוא חצי אסור.