החיים והמוות ביד הגורל.למה דווקא בידו? הגורל אכזר!

היום סתם בא לי לדבר על הבצפר שלי.

בא לי להכין טבלה מה טוב ומה לא טוב.

אז ככה:

לא טוב:

-מורים שלא יודעים ללמד (מתמטיקה,ביולוגיה,כימיה,לשון לפעמים)

-מורים עם פרצוף מסריח שאתה צוחק מהפרצוף שלהם ואתה מקבל הרשמה(ביולוגיה)

-מורים שנתפלים אליך בגלל שמישהו אחר דיבר איתך (יידיש וביולוגיה,נתפלים אלי באמת סתם)

-מורים שמורידים על עודף אינפורמציה (תנ"ך)

-מורים שמורידים על חוסר אינפורמציה (היסטוריה וכימיה)

-מורים שלא מגיעים ואחרי זה נותנים לנו ללמוד את החומר לבד לבחינה (תנ"ך!!!)

-מורים שמביכים אותך מול כל הכיתה וגורמים ללחיים שלך  להיראות כאילו רצת ריצת 2000! (אנגלית..)

-בצפר שמצמצם את הטיול השנתי ליום אחד בגלל שביתת המורים המפגרת שלא באשמתנו

-בצפר שעושה מבחן בכימיה ויום אחרי באנגלית

-מורים שנותנים בוחן בהתרעה של יום [תנ"ך והיסטוריה (שיטת בחני הפתע)]

עכשיו הגענו לטוב:

-חברים טובים שגורמים לך לעבור את היום בשלום

-אנשים בכללי בשכבה,שאתה לא ממש חבר שלהם אבל אתה צוחק איתם.

-הפסקות,זמן בילוי עם חברים בשכבה וניצול ה20 דקות האלה שמשום מה עוברות כמו 5 דקות.

-מקום שאפשר לפגוש שם כמעט את כל האנשים בגילך מהעיר שלך.

-מקום שאפשר לרכוש בו השכלה.. (טוב נו מה לעשות זה יתרון..)

אז בואו נראה..

10 חסרונות

ורק 5 יתרונות.

מתוך 10 החסרונות 8 על מורים!

אז חייבים להחליף פה מורים דחוף!

(כמעט כל המורים מכל המקצועות דפוקים,ולא רק אני אומרת את זה..)

אני מרגישה כאילו המטרה שלי בכל שבוע זה להגיע לסוף השבוע.

אפילו כשזה יום שבת בערב,אני מתה להגיע לסוף שבוע הבא.

כאילו כל מה שבא לי לעשות זה או לשבת בבית ולהתבאס,

או לצאת עם חברים לחייך ולצחוק,אבל להיות מבואסת בפנים.

זה כל כך מעצבן שאני לא יכולה לשתות אלכוהול!

אני מרגישה שרק עם איזו בירה טובה הייתי שוכחת את הדברים המבאסים.

אפילו שבירה אחת לא כל כך משפיעה,וכבר שתיתי את זה פעם אבל נהייתי אדומה.

אולי אלרגיה אולי מיני אלרגיה אבל אני שונאת את זה שאני לא אוכל לשתות אלכוהול כשאהיה גדולה!

אני מרגישה כאילו מה שבא לי לעשות עם חברים זה רק לשבת ולשתות,אבל שוב אני לא יכולה.

אז מה שאתמול עשיתי עם חברים, (מספר חברים מצומצם, אני שתי חברות ושני ידידים מי"א) זה רק להימרח על המיטה והספה ולראות סרטים.

נכנסתי לבאסה לא מוסברת מאתמול בערב,באסת ה"אנ'לא יודעת"

אני רוצה להתפרע להרגיש שעשיתי משהו שהוא חצי אסור.

אתמול היה לנו שיעור חינוך/חברה/ איך שלא תקראו לזה בבצפר.

עכשיו..השיעור הזה הראה לי כמה קשה להגדיר את עצמך,וזה לכל אחד קשה.

הרבה יותר קל להביא תכונות על אנשים אחרים.

יותר נכון אתה יכול למצוא 900 תכונות רעות ובקושי 1 טובה.

ויש כאלה שאצלהם תכונה מסויימת טובה ואצל האחר היא שלילית.

אני בחרתי בתכונה הרעה בפסימיות,כי מה לעשות שמבן אדם אופטימי (לפני שלוש שנים)

הפכתי למאוד פסימית,ואני תמיד מצפה לגרוע ביותר.

*כנראה התאכזבתי המון פעמים בחיים שלי,ככה שלמדתי לא לצפות לטוב*

ובצד החיובי היה לי מאוד קשה למצוא אבל מצאתי..וזה חיוך.

כי באמת שתי התכונות האלה הן הפכים גמורים.

חיוך ופסימיות,אבל אני מחייכת הרבה,לכולם,אפילו כשאני עצובה.

המורה אמרה לכל אחד להקריא אחד מהחיובי אחד מהשלילי,זה היה מביך אבל זה גיבש.

כי ככה שמעת את מה שבן אדם אוהב בעצמו ומה שלא,ואפילו לפי התכונה למדת עליו יותר.

אני מתה על הכיתה שלי,פשוט אוהבת אותה!