תמיד אני בוכה במוצ"ש.
ותמיד חשבתי שזה פשוט כי זה מוצ"ש, ולא כי זה אומר שמחר חוזרים לבסיס.
תמיד אני לא מצליחה להרדם במוצ"ש.
ותמיד חשבתי שזה כי ישנתי עד מאוחר באותו יום ואני עוד מלאת אדרנלין מהיציאה של שבת בערב.
אני חוזרת מחר לבסיס לסגור שבת,
ואני לא מספיקה לבכות,
ולא נרדמת.
שוב מוצאת את עצמי על המחשב עד שעה מאוחרת כל כך כשמחר אני קמה ב6 וחצי.
ואיכשהו זה תמיש מסתכם בלחשוב עלייך.