אתמול, שוב לילה שלפני מבחן ממש גדול.קשה לי להירדם ואיכשהו אתה היחיד שעולה לי לראש.
ואני חושבת על לילה מאוד מסויים שבו הייתי איתך.
אתה מחבק אותי חזק ואני מחבקת את הכלבה שלך. ושלושתיינו ישנים במיטה. כל כך שלווים.
ובאמצע הלילה כשהיא הציקה לי ואמרת לה שתרד מהמיטה. וחיבקת אותי יותר חזק.
כאילו שעד אחד לא חיבקת הכי חזק שבעולם. הרגשתי שעוד רגע הכל שם מתפוצץ מרוב רגש מדהים.
והייתי כל כך רגועה. ישנה עם החיוך הכי גדול שרק יכול להיות לי על הפנים.
קמה לידך בבוקר ולשמוע את הקול שלך עוד לפני שאני פותחת עיניים. כמה מדהים זה היה.
עכשיו קצת קשה לי להיזכר בקול שלך למען האמת. זה כמו זיכרון קצת מעורפל. לא דיברנו יותר משבועיים.
הלילה הזה לא יוצא לי מהראש ואני כל הזמן משחזרת את הרגע הזה.
כמה תמימה הייתי, כמה שלמה עם מקום בו אני נמצאת.
אם רק הייתי יודעת שחודש וחצי אחר כך תשאיר אותי עם כזה כאב לב ואין סוף של דמעות.
קיבלתי היום עוד 2 ציונים, סופסוף מעל 80.
מתחילה להיות מרוצה מהממוצע שלי.