אתה כ"כ מגעיל אותי. כ"כ מגעיל אותי.
אתה שואל אותי למה אני התרחקתי מכולם ,
וכשאני אומרת לך שזה בגלל עניין משפחתי
(בגלל זה התחיל כל העניין. בגלל זה התחיל כל הבאסה שלי, שאז התערבבה בכל מה שעשיתם.)
אתה עושה לי "טוווווווווווווווווווב." בצורה מזלזלת ?!
מי אתה חושב את עצמך ?
מי ?
איף. אני כ"כ בשוק ממך.
שאתה אפילו לא מתעניין מה קרה.
פשוט באת , הפלת את כל הטענות שלך, וזהו.
אני בשוק שאי פעם אהבתי אותך.
עכשיו אני מסתכלת לאחור..
ופשוט לא מבינה..
איפה, איפה נעלם הילד שאני מכירה?
הילד עם הלב הזהב, שדאג לי תמיד,
ואף פעם לא התנהג ככה ? איפה ?!? סעמק.
אבל.. אני פשוט לא יכולה.
אני לא יכולה למנוע את ההרגשה הזאת.
ילד, אני כ"כ מתגעגעת אלייך. \:
כ"כ צריכה אותך כאן איתי עכשיו.
אם רק היית, הכל היה ניראה אחרת.
אתה יותר מידי חשוב לי,
הלוואי ואתה תצליח להבין יום אחד איזו טעות עשית \:
למרות שאני בספק שזה יקרה. \:
ואז כשתבין..
אני כבר לא אהיה שם.
כי פגעת בי כ"כ. כ"כ כ"כ כ"כ!
=/