התחשק לי להיפגש עם האקס שלי..
אז התקשרתי אליו וקבענו.
בעיקרון רציתי לראות אותו כי התגעגעתי.
אבל כשנפגשתי אותו- הבנתי שאין למה להתגעגע.
הוא הפך להיות בנאדם מגעיל.
הוא התחיל לדבר על זה שהוא יכול להשכיב כל אחת,
שהוא כל הזמן עם כמה במקביל.. סתם זמני.
ידידה שלו עברה והוא כזה "בואי תקפצי עליי" כאילו היא ילדה קטנה.
והוא ממשיך עם הקטעים הילדותיים שלו.
כשהוא בטוח שהוא התבגר.
הוא בטוח שהוא יצליח בחיים בלי ללמוד כלום..
שהוא ישתלט על הכלכלה של העולם, ויתחיל מהולנד.
אני עדיין לא לגמרי מאמינה בזה.
ואני לא אוהבת אנשים שמזבלים בשכל.
אהבתי אותו כשהוא היה נאמן, כשהוא הראה אהבה..
נזכרתי בו כשהסתכלתי על דובי שהוא קנה לי..
ועל "i love you" שהוא כתב לי על הצד של החלון..
זכרתי אותו מטופח..
אבל חוץ מתווי פנים יפים- לא נשאר ממנו כלום.
השיער התארך והתנפח באופן פראי, הגבות התעבו הרבה.
הוא הוסיף עוד עגיל בגבה, עוד קעקועים..
אין לו גרוש על התחת.. והוא בטוח שהוא מיליונר.
הוא חי בסרטים, רוצה שכל העולם יתאים את עצמו אליו.
אבל זה לא ככה.
אי אפשר להיות משהו בחיים האלה בלי להשקיע המון.
ואני לא רעה, אני מציאותית.
הוא בטוח שכל הבנות רוצות אותו,
ואפילו אני, שנדלקתי עליו מהרגע הראשון ואהבתי אותו שנה וחצי שהייתי איתו ואפילו קצת יותר-
כבר לא נמשכת אליו אפילו טיפה.
ועוד חשבתי עליו עד לא מזמן.
עצוב לי עליו.
הוא עזב את העבודה, עוזב את הארץ.
אני שמחה שיצא לי לפגוש אותו ולראות אותו ככה.
עכשיו אני לא ארצה לראות אותו יותר וזה מקל עליי.
רק חבל.
התאכזבתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
