חזרה ללימודים..
עוד שנה מגיעה לה, עוד סיפורי אהבה,בכיות,ריבים,שמחות,כאב,צחוקים ועוד..
אני ממש מקווה שהיא תהיה יותר טובה מהשנה הקודמת שלי..
אז הגענו לבית הספר כל ה"מונוסונים" ביחד,שנכנסתי לשער אז התחלתי ממש להתרגש וקצת לחשוש
היה שמה מלא ילדים בכמות שאני לא רגילה,כולם התנפלו על כולם בחיבוקים היה צפוף..
נכנסתי לכתה תפסתי מקום וישבתי ליד גילי היה קצת רעש עד שהמורה נכנסה.
היא התנהגה אלינו כאל ילדים קטנים =\
כולם נראו מוכנים וכאילו שהם מכירים את המקום ממש טוב .
לכולם היה ביטחון עצמי, לי לא.
אני מודה אני די פחדתי, למרות כל ההתחנפיות למורים והכל פחדתי.
פחדתי שאני יאכזב את אמא שלי פחדתי שיהיו הרבה מריבות
פחדתי מהעונשים מהמורות...
עשו לנו סיור בבצפר,הכירו לנו את הכל שמה, היה דיי נחמד..
הגיע הצלצול ..
כולם מתחלקים לקבוצות שלהם, קבוצת הערסים ,קבוצת הפאקצות ,קבוצת הפריקיות,וקבוצת המונוסונים (שזה בעצם אנחנו ככה קוראים לנו בגלל השם של הישוב..)התרגלתי לאט לאט להכל..
כבר פחות היו חששות פחות היו כל המחשבות האלה ה"שליליות" היה טוב.