כמו שאומר הפתגם...
"תחייכי והעולם יחייך אלייך"
כמה זמן אוכל לחייך?
אקיצר... אני סתומה ואני מודה.. לא מעדכנת בכלל את הבלוג
ואפילו המילה הענקית שלחלק מהאנשים בעולם קשה לומר לא תפצה כלום.
החיים.. שורדת חחח מנסה לשרוד אני מודה שלעיתים קרובות נהפכתי לשלילית כבר
אפילו אם אני מה זה חיובית כי שליליות גורמת לי לכאבי לב כולל מילים שלילים כמו כאב שנאה,
רצח [חלילה וחס] , וכו'.
סיימתי את הלימודים כבר ב- 23.7 אם אינני טועה היה לי המבחן האחרון שאולי
יראה כבדיחה לשאר האנשים חחח הבגרות במד"ט [מדעי הטכנולוגיה]
שכל הכיתה או אולי אפילו הרוב לא אהבו את המורה.
בתאריך 30.6.2011 היה טקס הסיום שתכלס לא הלכתי ביגלל שהיה חתונה מהמשפחה אז הלכתי לחתונה
וגם ככה בינינו לא השתתפתי בטקס אז בישביל מה לבוא.
בתאריך 2.7.2011 היה לי את הנשף סיום שזה ת'אמת מכריע את סיום הלימודים חחח בערך..
התלבשתי יפה שמלה חמודה כזו נעלב עקב, איפור יפה.. וכמובן הכל היה לקיר, באתי נכנסתי ניסיתי לשכנע את 2 החברות
היחידות שיש לי וובכן בעצם רק אחת ניסיתי ולא רצתה לבוא.. הלכתי לבוא בן זוג??!?! איזה בן זוג הלכתי לבד מי היה מציע לי
אף אחד, היה מאוד נחמד אוכל מוזיקה עם די גי' .. ישבתי.. אכלתי לא היה לי חשק לרקוד אז רק ישבתי כמו פסל חחח
ישבתי עם חברות מהכיתה והשיכבה כולן עישנו אני נחנקתי אבל היה עדיף לשבת איתן ולסבול סיגריות מאשר לשבת עם בנות
שיסתכלו עלייך כאילו "מה היא עושה פה שתעוף מפה היא סתם מפריעה" .
>.<
עברו ימים, שבועות, חודש, חודשיים.. אנאערף..
אני לעיתים קרובות כבר מגיעה למחשבות למה אני פה בכלל מרוב שכולם כבר לא אכפת להם ממני או עוזבים אותי פה.
יש משחק לתינוקות בוא נקרא לזה ככה שאני משחקת מי לא שאלתי אפילו אנשים שאני לא מכירה אותם כל כך טוב
ורק מתכתבים ביקשתי שיעזרו לי מכרטיס ויזה רק 5.95$ בסך הכל 20 שקל וכולם עם אותה תשובה "לא"
ורק אני כמו מפגרת אומרת לכולם ונותנת מעצמי ואומרת רק "כןןן" "בטחח" "למה לא" "אין לי בעיה" איזו סתומה אני בחיי
כמה עוד אני יכולה לסבול ככה? :\
אפילו מהמשפחה .. אחי: "אין לי בעיה אבל תחכי עד ה1.8.2011" חיכיתי הנה הגיע התאריך ו... כלום
אבא: "אני לא יודע.. אני לא סומך על האינטרנט וכל מה שקורה מחו"ל" אבא יקר אבא חביב אנא ממך פשוט תגיב.. שלחתי ואמרו לי שזה בסדר.
אמא: אין כרטיס מתאים.
תכלס... בכנות לא ביקשתי כלום אף פעם.. לא בגדים, לא כסף ואם כן תמיד היו נותנים לי את כל התירוצים שיש רק כדי לא לתת
כמובן, לאחותי ברור היה הנסיכה ואחי ברור מאליו הוא אח היחיד מגיע לו הכל אבל לי? למה מי יתן לי משהו?
לא מגיע לי כלום.
יהיה טוב, אני ממשיכה לשרוד ולחיות רק בשביל מי שבאמת רוצה שאחייה ואשרוד.
love you all
תיהיו מאושרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
¥lonley girl¥
