אהבות צעירים

15.2.08

אני לא מאמינה כמה זמן לא עידכנתי....ממש לא יצא לי לכתוב וחוץ מזה התחלתי עוד סיפור..

ממש שונה מזה ושקעתי בו יותר מידי XD

הינה הכתובת: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=520166 מוזמנים..^^

בכל אופן..XD לא שחכתי גם את הסיפור הזה עם מישהו פה קורא עוד חוץ מהחברה שלי ><"

אז אני ממש מיתנצלת אני אשתדל לעדכן יותר מעכשיו =]

"אליס!" צעקה אימה בבהלה ואביה רץ להרים אותה.

הם הזמינו אמבולנס ואליס הובאה לבית החולים.

היא הייתה שם מחוסרת הכרה אך חזרה להכרה כשנכנס הרופא

"ערכנו לה מספר בדיקות,ובבדיקות הדם נימצא שחסר לה ברזל וזה הוביל לאנמיה אך היא תיהיה בסדר,עם היא תתחיל לשמור על עצמה,נשאיר אותה פה לעוד שעתיים שלוש להשגחה"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אז את באה אליי לעשות את העבודה?" שאל רוני את קייטי בטלפון

ניתנה להם עבודה בספרות ורוצה ביקש לעשותה עם קייטי בניגוד לרצונה.

"חח לא,זה היה רעיון שלך אז אתה בא אליי"

"אוקיי" ענה בקול מבסוט

*דפיקה בדלת*

"היי מותק אז מוכנה?" אמר רוני בחיוך שחצני

"אל תיקרא לי מותק" ענתה קייטי בכעס

"מה יש לך?" ניסה ללטף אותה

"אל תיגע בי! נסיים את הסיוט הזה מהר אני רוצה את הציון שלי וזהו."

"קייטי מה יש לך? אני מנסה להשלים איתך אני אוהב אותך" הוא ניסה לנשק אותה אך היא הסיטה את פניה

"אתה בגדת בי ושיקרת לי זה הדבר שאני הכי שונאת,אני כבר לא אוהבת אותך ובזה זה ניגמר"

כמובן שכל זה היה לא נכון,קייטי אהבה אותו יותר מכל דבר בעולם,אך לא הייתה מוכנה להיפגע שוב.

"בבקשה קייטי...אני יודע שאת אוהבת אותי,בואי נחזור"

"לא! אני לא אוהבת אותך"

"כן את כן..." ונישק אותה בפה,היא היתמכרה לנשיקה ולרגע שכחה מהכל,אך מהר מאוד התנתקה ממנה.

"תגידי רק שלא אהבת את זה"

"לא" ענתה באדישות "בוא נסיים את זה ש לי עוד דברים לעשות"

היה עליהם להכין סוג של מופע,לבחור קטע מהרומן שקראו ולביים אותו,לאחר כל חילוקי הדעות הם סיימו את העבודה.

"טוב זהו.אתה יכול ללכת" אמרה קייטי בקול עצבני

"ועם איני רוצה זאת?" רוני חייך שוב את החיוך השחצני שלו

"רוני לך! אני לא רוצה לראות אותך יותר,מספיק לי בבית ספר"

"אוקיי אני הולך אך את עוד תשמעי ממני" והפריח לה נשיקה באוויר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אני כ"כ לחוצה,עוד יומיים מתחילה התחרות" אמרה טליה בשיעור הגיטרה שלה

"טליה..תרגעי...תשתחררי קצת את מוכנה ואת תצליחי לבצע הכל בלי בעיות"

מרטין ניסה לשחרר אותה מהלחץ

"מה הייתי עושה בלעדייך?" אמרה בחיוך והערצה,היא העריצה את מרטין הוא היה דומא בשבילה להרבה דברים

"לא היית שורדת אפילו שניה" צחק וחיבק אותה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

...:"היי ליאת מה שלומך?"

ליאת:"מצויין,מה איתך?"

עמית:"טוב,זוכרת את השיחה הלילית שלנו?"

ליאת:"כמובן מה איתה?"

עמית:"באותו ערב היתקשרתי כי רציתי להזמין אותך לצאת איתי אך זה ברח מזכרוני"

ליאת:"ו......?"

עמית:"חשבתי על...עם את מעוניינת לצאת איתי לאכול איפשהו"

ליאת:"בשמחה..אז מתי?"

עמית:"היום? ב-20:00? רק עם את יכולה כמובן"

ליאת:"כן...הולך,ניפגש היום ביי ביי" אמרה בריגוש

היא ניפרדה לא מזמן מחבר שלה והם היו שנתיים ביחד,היא הייתה צריכה להיתרענן קצת.

לקראת היציאה היא לבשה שמלה שחורה עם פרח לבן בסוף השימלה עם מחשוף לא גדול ונעלים שחורות על עקבים,היתאפרה קצת ואספה את שיערה,היא לא היתגנדרה יותר מידי כיוון שידעה שזהו אינו דייט אלה פגישה בין ידידים.

כשיצאה עמית כבר חיכה לה ליד המכונית,הוא ניראה מדהים ממש לא אותו בן אדם..מולה עמד גבר נאה מאוד לבוש בחליפה

שחורה ולא אותו מורה ממושקף לספרות.

"את ניראת פשוט מדהים" אמר עמית כשפתח לה את דלת המכונית

"תודה...גם אתה...אף פעם לא תיארתי אותך בצורה כזאת" חייכה