ואין לי שום דבר להגיד על 2007.

זה מין קטע כזה.

כל פעם שאני ממש רוצה משהו - רע לי.

אולי זה בגלל שאני יודעת שאין לי סיכוי,

וזה ברור שאני צריכה עזרה.

היא הבטיחה לי.

יכול להיות שהיא לא הייתה רצינית,

ויכול להיות שדברים השתנו מאז.

אני סומכת עליה,

אבל איך אפשר?

לכל צעקה שתצעק מאיש,

מישהו באיזה מקום ירגיש.

לכל שאלה שמחכה לתשובה,

מישהו מנסה לגלות אותה.

בכל סיפור, בכל עולם,

מישהו מגלה שם את עצמו קיים.

בכל שורה שמישהו אומר,

מישהו יכול עוד שורה לחבר.

ואני יודע שבים,

יש גל שהוא שלי,

ועץ אחד שהוא שלי,

וכוכב אחד שלי,

וילדה קטנה שהיא שלי,

וחתיכת שמיים.