"
אם הייתי יכולה הייתי עפה מכאן,אל מקום רחוק,אחר.
מקום בו אף אחד לא מכיר אותי,מקום כזה שהכל בו חדש ושונה.
אם הייתי יכולה הייתי עפה מכאן,אם רק היו לי כנפיים,
כאלה שיקחו אותי רחוק מכאן,הכי רחוק שרק אפשר.
הכל נורא קשה לי,נורא קשה ועצוב.
אני מרגישה שמשהו עומד להתרחש,משהו בסגנון
"השקט שלפני הסערה",אבל בעצם תגידו לי אתם
איזה שקט ואיזו סערה?הרי שקט כבר מזמן אין פה,
והסערה רק הולכת ומתחזקת,כל פעם קצת.
וזה לא נגמר,זה רק הולך ומתעצם
והכל נורא קשה לי,נורא קשה ועצוב.
אם הייתי יכולה הייתי נוסעת מכאן,עם אוטו שלא מתעייף,
אחד כזה שיקח אותי לאן שאני רק ארצה בתוך כמה זמן שיתחשק לי.
שיקח אותי למקום שקט שלאף אחד בו לא אכפת
מי אתה,ומאיפה באת. מה אתה חושב ואת מי אתה אוהב.
הלוואי,הלוואי שהמקום הזה היה אחר ואז בכלל,
לא הייתי צריכה לעוף מכאן
לא עם כנפיים מדומות או עם אוטו שעושה קסמים,
והיה לי טוב ולא היו בי דאגות,
והייתי יכולה לעשות מה שעולה לרוחי בלי לחשוב על כלום.
לעשות,ולהיות שלמה עם זה,עם הכל.
"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
