אז זהו, אחרי שימוש קליל בנייר לשם כתיבה, החלטתי להשתדרג :)
אז מה? מה עושים פוסט ראשון? אני אתחיל בכך שאני אציג את עצמי:
השם כרגע לא חשוב, בהמשך אם מישהו / מישהי ירצו ליצור איתי קשר, זה יהיה בדרך פרטית יותר.
אני בן 17.5, לפני גיוס (AKA סיימתי לימודים), הורים גרושים, בהחלט לא ערס....
בכללי, אני אדם דיי מופנם (לאו דווקא חברתית) אלא בדעות שלי, אני לא אדם אסרטיבי.
מה שגורם מידיי פעם ופעם למין "התפרצות זעם", שגם היא, דרך אגב, לרוב פנימית, אף אחד לא שומע או רואה,
אבל בפנים אני מתפוצץ, מה לעשות, אני אדם שמחפש "שלום", לא מחפש לריב.
אני לא אדם של "פוזה" אני מציג את עצמי בדיוק כמו שאני ולא מתכופף למוסכמות החברתיות.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא כזה שונה מכל אחד ואחד מכם, אבל יש לי עקרונות שעליהם אני עומד
גם בחברה (לדוגמא: אני לא אעשן נרגילה או סיגריות, גם אם יהיה עליי לחץ חברתי אדיר).
חלק מהזעם הפנימי שלי מובע ע"י המוזיקה שאני שומע (לא, אני לא שומע Cannibal corpse וכאלה)
אני אוהב לשמוע רוק, פאנק רוק, מטאל וכל מה שקשור לסגנון הזה, בעיקר בגלל שני דברים:
- קודם כל, אין כמו צעקות בשיר מידיי פעם בפעם, ובכלל בחיים, תצעקו... זה משחרר.
- אין כמו גיטרות חשמליות, לפעמים אני שומע רק אינסטרומנטלים (רק מוזיקה, בלי שירה) כי זה
מרגיע.
אחת השאיפות (שאיפה, לא מטרה) המשניות שלי בחיים זה לנגן טוב על גיטרה חשמלית, כרגע התחלתי בזה
מנגן על גיטרה קלאסית כבר חודש בערך.
אז כן, יש לי פרופיל 97 קב"א 56, מיועד לקרבי...
האם אני רוצה קרבי? אממ... שאלה קשה, אני לא בדיוק יודע מה אני רוצה לעשות ב3 שנים הקרובות,
מן הסתם אם אני מסתכל על ההחלטה כהחלטה משפחתית, הייתי אומר לא מוחלט, לחשוב על זה
שאמא שלי ואחותי (האבא הוא לא בדיוק רואה אותי יותר מידיי) ידאגו כל יום במשך 3 שנים זה הרגשה קשה
גם בשבילי.
אבל אם אני אחשוב טיפה אגוצנטרית, האם אני רוצה קרבי? עקרונית, אני אומר למה לא?
אכן, הצבא זה לא משחק, אבל מה רע בקצת כושר, ללמוד להיות "גבר", להתמודד עם דברים שבחיים
האזרחיים אני אף פעם לא אתמודד איתם, משמעת, אחריות?
אז יש אנשים שאומרים שאתה מעלה את הסיכון למוות בזה שאתה הולך לקרבי... אבל אני מאמין דיי הדוק
בגורל, ובזה שהגורל כתוב מראש לכל בן אדם.
יש הרבה מאוד דוגמאות ל"נסים" שמוכיחים את הטענה הזאת, לדוגמא הייתה תאונת דרכים שבה שתי
מכוניות נכנסו חזיתית אחת בשניה באחת המכוניות משפחה שלמה נהרגה, בשניה "הגורם" לתאונה
ניצל... למה? ע"פ כל העקרונות האנושיים (עזבו דמוקרטים) מגיע לו למות, אבל עדיין הוא ניצל.
בכל מקרה, יש לי עוד הרבה מה לספר, אבל זאת נראה לי התחלה מספיק טובה.
אני אשתדל לעדכן את הבלוג כל יום – יומיים.... אז... יש למה לצפות :}
למי שרוצה ליצור איתי קשר אישי יותר-
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sick or Sane