לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בשמלה לבנה.


בשמלה לבנה ושתי צמות, בין תמימות לפחד, בין רצון לשכחה, בין העולם לדימיון, תמיד אי שם מעבר לקשת.

יום הולדת שמחAvatarכינוי:  ~rainbow~

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2007

אתה נוהג, נשען עם הראש אחורה ומתופף עם האצבעות.....


 

אתה נוהג, נשען עם הראש אחורה ומתופף עם האצבעות על ההגה לצלילי השיר שמתנגן ברדיו.

ואני מסתכלת עליך, בוחנת אותך , אתה מחייך אליי ואני רואה את הגומות חן שנוצרות לך בכל פעם כשאתה מחייך.

אני חושבת כמה טוב היה יכול להיות לנו אם לא...

אתה רואה את המבט שלי ומיד מחזיר את העיניים לכביש, כאילו כל מבט כזה שלי שורף לך עוד חלק בלב.

אני רואה שהעניים שלך מתחילות לנצנץ. אתה מאותת ועוצר בצד.

אני מניחה יד רפויה על הרגל שלך, מנסה לעודד אותך. בכל זאת אני אוהבת אותך, למרות הכל.

אתה כבר לא מסוגל להסתכל עלי, ומשפיל את מבטך למטה, ליד שמונחת על הרגל שלך.

אתה מניח את ידך על שלי ותופס חזק, מפחד שאני עוד שניה אברח מהאוטו וארוץ את כל הדרך הביתה, רחוק ממך.

דמעה אחת נופלת ומפספסת את הידיים שלנו בסנטימטרים ספורים.

"אני לא יכולה" אני אומרת, ואתה שואף אוויר כאילו כל החמצן באוטו נגמר ברגעים אלה ממש.

אתה מעז להסתכל עלי, ממש לתוך העיניים ואומר לי " אני יודע.. אני יודע..." מנסה להזכיר לעצמך שזהו, שאתה לא חולם, שפה זה נגמר. אני מנגבת לך את הדמעה שמחליקה לך על הלחי באיטיות, ממש איפה שהיתה הגומת חן לפני כמה רגעים. אתה עוצם עיניים ונהנה מהמגע האחרון שלי. אתה ממהר לתפוס לי את היד ולנשק אותה.

אני מתמכרת להרגשה, ואז התמונות שוב מבזיקות לראשי, באיטיות אני מניחה את היד על רגליי, מניחה את הראש אחורה ומנסה לעכל את מה שקורה פה, בכל הזמן הזה אתה לא מעז להסתכל עלי, ביאוש אתה מניח את הראש על ההגה.

"תחזיר אותי הביתה" אני אומרת, ויודעת שברגע זה אני נועצת לך מיליון סכינים קטנות בלב.

אתה אפילו לא מנסה להתווכח איתי, מאותת לצד השני ונוסע, לוקח אותי רחוק רחוק ממך.

כל הדרך עוברת בשתיקה, את המתח אפשר לחתוך בסכין. אני בוהה בחלון בתמונה שמתחלפת במהירות, ברקע מתגלגל לו רעם, כאילו מבשר על המתרחש והגשם מתחזק ומטיח בחלונות האוטו, התמונה מטשטשת ואני עדיין בוהה בבלגן של הגשם והכביש.

אתה מגיע לרחוב שלי ומאיט, רוצה להיות עוד רגע ועוד רגע פה, איתי.

אני נושמת עמוק מסתכלת עלייך ואתה עוצר.

דמעה אחת מחליקה לי על הלחי, וברגע זה ממש בלי להסתכל אחורה אני יוצאת מהאוטו, וכבר אי אפשר להבחין בין הדמעות שלי ובין הגשם.

אתה נוסע, ומשאיר אותי ככה, לבד.

אני לא רצה הביתה, אני עומדת ככה בגשם, נותנת לו לשטוף אותי, את כל העצב.

פותחת ידיים ומסתכלת לשמים, אולי משם תבוא האהבה.

 

 

נכתב על ידי ~rainbow~ , 29/12/2007 11:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~rainbow~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~rainbow~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)